אהבה: בין נתינה לקרבן, בין אלוהים לאדם
האם אהבה אמיתית יכולה לדרוש את המחיר הגבוה ביותר?
מקור: כשהאהבה נבחנת במבחן הקיצון
"וַיֹּאמֶר: קַח נָא אֶת בִּנְךָ, אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, אֶת יִצְחָק, וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה."
(בראשית, פרק כ"ב, פסוק ב'; פסיפס העקידה מבית הכנסת בבית אלפא)
ביאור: אהבה כאתגר מוסרי: בין אב לבנו לבין אמונה
הפעם הראשונה שהשורש א.ה.ב מופיע בתורה בהקשר של הורה וילד, היא בצו להרוג אותו. אלוהים מדגיש את האהבה ("אשר אהבת") כדי להעצים את האסון ואת הניסיון. קירקגור, בספרו "חיל ורעדה", טוען שאהבה אמיתית לאלוהים מחייבת את "השעיית האתיקה". אברהם נדרש לבחור בין היותו אבא אוהב ומוסרי, לבין היותו "אביר אמונה". אהבה אחת, לאלוהים, דוחה אחרת.
דעה: הבנת האהבה: מהות הנתינה שבמרכזה
יותר מכל עולם המושגים, נדמה שהמילה אהבה היא הקשה ביותר להגדרה. אנחנו אוהבים בני אדם אחרים ואת עצמנו, אוהבים גבינות או בשר, אוהבים גם את ילדינו, אוהבים לצאת לחופשה או אפילו לעבוד לפעמים, אולם כל אהבה היא שונה, אהבה לפיצה היא אהבה שצורכת את מושא האהבה, ואהבת ילדי כוללת גם צריכה, אך למענם ולא אותם, אהבתי לחופשה דורשת בזבוז משאבים כדי לחדש כוחות, כלומר לאגור משאבים אחרים. המכנה המשותף של כל האהבות מרומז במילה עצמה, אהבה, שבמרכזה עומדות צמד אותיות, 'הב', שפירושו נתינה. שנאה יכולה להיות פשוט בלב, גם כעס או רחמים, רק אהבה דורשת ביטוי כדי להיות כזו.
הרחבה: אהבה לשמה: האידיאל והמציאות האנושית
המשנה (אבות ה,טז) טוענת טענה פילוסופית נועזת: "כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר - בטלה אהבה". אם נעמיק בטיעון החשוב הזה, אין דרישה לאהבה ללא ציפיה לתמורה כלשהי, אלא שאם אדם מבקש לו אהבה ניצחית, הרי היא צריכה להיות מעל כל צורך, כעס או דעה, טהורה לגמרי, דבר שייתכן רק כלפי האל, לא לגבי בני אדם. הרי אין ציפיה שאשה תאהב את בעלה המכה, או גבר שיאהב את אשתו שבגדה. ההלכה היהודית התירה גירושין כמובן, מתוך הבנה שכל אהבה תלויה בדבר, ולעיתים ה'דבר' נגמר.
תרבות: פנקס הקטן: דיוקן של אהבה עד קצה הגבול
בעקבות סיפור אמריקאי, כתב דן אלמגור פואמה בשם 'פנקס הקטן' (1970). השיר מתאר את אהבתו של נער מעליות לרקדנית זוהרת שהפכה לנכה, והוא דואג לכל מחסורה עד יום מותה. רגע לפני מותה הכתירה הוד מעלתה את פנקס הקטן להוד מעלתו, ובשם תואר זה הוא נכון היה למות למענה מאוחר יותר, לאחר שהרג את זה שפצע אותה בצעירותה. האם הייתה זו אהבה לשמה, או אינטרסים משותפים? איש לא ידע.