הדרך לשלום היא דרך המלחמה?
האם השלום האמיתי נוצר מחולשה או מעוצמה?
מקור: החכמה הסינית העתיקה: לנצח בלי להילחם
"לפיכך, להילחם ולנצח בכל קרבותיך אינה המצוינות העליונה; המצוינות העליונה היא לשבור את התנגדות האויב בלא לחימה... על כן, המצביא המיומן מכניע את צבא האויב בלא קרב, כובש את עריו בלא מצור, וממגר את ממלכתם בלא מערכה ממושכת."
(סון דזה, אמנות המלחמה, פרק ג, פיסקאות 2 ו-6 (סין, המאה ה-5 לפנה"ס))
ביאור: פרדוקס הגנרל המושלם
סון דזה, האסטרטג הצבאי הסיני המפורסם, מציג פרדוקס: הגנרל הטוב ביותר הוא זה שלא נלחם. המטרה של המלחמה היא השגת יעדים מדיניים (שלום בתנאים שלך). אם אתה חזק מספיק, חכם מספיק וערמומי מספיק, האויב יבין שאין לו סיכוי ויכנע או יגיע להסכם לפני שנורתה ירייה אחת. השלום כאן הוא תוצאה של הרתעה אבסולוטית.
דעה: הרוצה בשלום - ייכון למלחמה
הפתגם הלטיני המפורסם אומר: Si vis pacem, para bellum ("הרוצה בשלום, ייכון למלחמה"). זוהי הגישה הריאליסטית ביחסים בינלאומיים. חולשה מזמינה תוקפנות. שווייץ, מדינה ניטרלית שלא נלחמה מאות שנים, מחזיקה צבא חזק ומיומן ומנהרות ממולכדות בהרים. השלום שלה נשמר לא בגלל שהשכנים שלה נחמדים, אלא בגלל שהמחיר של תקיפתה גבוה מדי. לפי גישה זו, פציפיזם עלול דווקא להוביל למלחמה כי הוא משדר חולשה.
הרחבה: מאזן האימה: כשהשמדה מובטחת יוצרת שלום
בעידן המודרני, עיקרון זה הגיע לשיאו בדוקטרינת ה-MAD (Mutually Assured Destruction - השמדה הדדית מובטחת) בזמן המלחמה הקרה. ארצות הברית וברית המועצות שמרו על "שלום" במשך 50 שנה לא מתוך אהבה, אלא מתוך ידיעה ברורה שאם צד אחד יתקוף, שני הצדדים יושמדו. זהו "מאזן אימה". שלום מפחיד, מתוח, אבל באופן פרדוקסלי - הוא מנע מלחמת עולם שלישית.
תרבות: לקחים מבית המאפיה: כשהשלום דורש עוצמה
'הסנדק' (The Godfather) הוא סרט על פשע, אבל הוא נלמד לעיתים קרובות כשיעור באסטרטגיה. מייקל קורליאונה מנסה להשיג "לגיטימציה" ושלום למשפחתו, אבל הוא עושה זאת על ידי חיסול כל אויביו במכה אחת בזמן הטבלה של אחיינו. המשפט המפורסם מהסרט (במקור מהספר): "שמור את חבריך קרובים, ואת אויביך קרובים עוד יותר", משקף את התפיסה ששלום דורש מניפולציה, מודיעין ועוצמה, ולא נאיביות.