השלום הציני (השלום של האימפריה)

מקור: הצביעות של האימפריה: כאשר השממה נקראת שלום

"שודדים הם את העולם... אם האויב עשיר, הם חמדנים; אם הוא עני, הם רודפי שררה... לשדוד, לטבוח, לגזול - לכל אלה הם קוראים בשם הכוזב 'אימפריה'; והיכן שהם הופכים את הארץ לשממה, לזה הם קוראים 'שלום'."

טקיטוס, אגריקולה, 30 (נאום קלגקוס)

ביאור: פרדוקס השלום הרומאי: כיבוש בשם הרמוניה

ההיסטוריון הרומי טקיטוס שם את המילים הללו בפי מנהיג בריטי (קלגקוס) הנלחם ברומאים. הוא חושף את הצביעות של "השלום הרומאי" (Pax Romana). רומא התגאתה בכך שהביאה שלום לעולם, אך הנאום טוען שהמחיר היה חורבן מוחלט של החירות והתרבות של העמים הכבושים. "שלום" כאן הוא מילה מכובסת לכניעה מוחלטת ולמוות.

דעה: שני פנים לשלום: בין השתקה לשלמות אמיתית

ישנם שני סוגי שלום: "שלום חיובי" ו"שלום שלילי". שלום שלילי הוא היעדר מלחמה (שקט), אך הוא יכול להתקיים גם תחת דיכוי אכזרי, כמו בבית כלא. טקיטוס מלמד אותנו לחשוד במי שמבטיח "יציבות" במחיר של השמדת האופוזיציה, ורעיון זה מהדהד את זעקתו של הנביא ירמיהו, שהזהיר מאות שנים קודם לכן מפני מנהיגים המנסים לרפא "אֶת שֶׁבֶר עַמִּי עַל נְקַלָּה [=בקלות]" בקריאות "שָׁלוֹם שָׁלוֹם", בעוד שבפועל "וְאֵין שָׁלוֹם". בדומה לביקורת על "השלום הרומאי", שני המקורות מלמדים ששקט המושג על ידי השתקה, טיוח או כפייה אינו שלום אמיתי, אלא "מדבר ושממה".

הרחבה: מלחמה היא שלום: כאשר אורוול פוגש את רומא

ג'ורג' אורוול, בספרו "1984", טבע את הסיסמה של המפלגה השולטת: "מלחמה היא שלום". הרעיון הוא שכדי לשמור על יציבות (שלום) פנימית בחברה, המדינה צריכה להיות במצב תמידי של מלחמה חיצונית. המלחמה מאחדת את העם נגד אויב משותף, מצדיקה מחסור ועוני, ומונעת מהאזרחים לחשוב על מצבם העגום. זהו היפוך גמור לחזון ישעיהו - כאן המלחמה היא הכלי לשמירת ה"שלום" המעוות.

תרבות: האימפריה מול המורדים: סדר או חירות בגלקסיה רחוקה

בסדרת סרטי "מלחמת הכוכבים", הקיסר פלפטין משתלט על הרפובליקה והופך אותה לאימפריה דיקטטורית תחת ההבטחה להביא "שלום, חופש, צדק וביטחון לאימפריה החדשה שלי". דארת' ויידר וחיילי הסער (Stormtroopers) הם אוכפי השלום הזה. הסרטים מציגים את הדילמה: האם עדיף כאוס וחירות (המורדים) או סדר ודיכוי (האימפריה)? הקהל מזדהה עם המורדים, אך בהיסטוריה האנושית, עמים רבים בחרו ב"שלום הרומאי" וביציבות על פני החופש המסוכן.