שלום: מחרב לאת - המסע מהרס לבנייה

מקור: החזון הנבואי: כאשר החרב הופכת למחרשה

"וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים. וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה."

(ישעיהו פרק ב, פסוק ד)

ביאור: מטמורפוזה של אנרגיה: מהרס לצמיחה

זהו אחד הפסוקים המפורסמים ביותר בתנ"ך, המתאר את אחרית הימים. הנביא ישעיהו מציג חזון שבו המלחמה אינה נעלמת סתם כך, אלא עוברת מטמורפוזה. כלי הנשק (חרבות וחניתות) לא מושמדים, אלא מעובדים מחדש לכלי עבודה חקלאיים (אתים ומזמרות). האנרגיה שהושקעה בהרס, תושקע מעתה בבנייה ובצמיחה.

דעה: שלום כייעוד: בין הטבע האנושי לחזון הנבואי

האם שלום הוא מצב טבעי או נס? הפילוסוף תומס הובס (שראינו בשבוע שעבר) טען שמצב הטבע הוא מלחמה. ישעיהו מסכים איתו במובן מסוים - העולם הנוכחי מלא במלחמות. אך החידוש של ישעיהו הוא שהשלום הוא הייעוד של האנושות. יש לשים לב שהנביא לא מבטל את הלאומים ("לא ישא גוי אל גוי"), כלומר, השלום לא דורש מכולם להיות אותו דבר, אלא דורש מהעמים להפסיק לראות זה בזה איום ולפתור סכסוכים דרך משפט וצדק ("ושפט בין הגויים") ולא דרך כוח הזרוע.

הרחבה: מבט מודרני: המחיר האמיתי של מרוץ החימוש

"כל רובה שמיוצר, כל ספינת מלחמה שמושקת, כל טיל שנורה - מסמלים, בסופו של דבר, גניבה מאלה שרעבים ואינם מואכלים, מאלה שקר להם ואינם לבושים. העולם החמוש הזה אינו מבזבז כסף בלבד. הוא מבזבז את זיעת פועליו, את גאונות מדעניו, ואת תקוות ילדיו." (דווייט אייזנהאואר, נאום "הסיכוי לשלום", 1953)

אייזנהאואר לא היה פציפיסט תמים; הוא היה הגנרל העליון של בעלות הברית באירופה במלחמת העולם השנייה, ולאחר מכן נשיא ארה"ב. דווקא הוא, שידע מלחמה מהי, נתן את הפרשנות המודרנית המדויקת ביותר לחזון "כתתו חרבותם לאתים" של ישעיהו.

אייזנהאואר טוען שגם בזמן "שלום" (המלחמה הקרה), עצם ההחזקה בנשק היא טרגדיה. כל דולר שהולך לטנק הוא דולר שלא הולך לבית ספר או לבית חולים. זהו "משחק סכום אפס" - החרב באה תמיד על חשבון המחרשה.

תרבות: הפסל, החזון והאירוניה: ישעיהו במטה האו"ם

פסוק זה של ישעיהו חקוק על "קיר ישעיהו" מול בניין האו"ם בניו יורק. אולם האירוניה ההיסטורית היא שבמשך עשרות שנים, המעצמות שישבו בתוך הבניין הזה ניהלו את מרוץ החימוש הגדול בהיסטוריה.

בגן הפסלים של האו"ם ניצב פסל ברונזה ענק שנקרא "Let Us Beat Swords into Plowshares" (הבה נכתת חרבות לאתים), יצירה של הפסל הסובייטי יבגני ווצ'טיץ', המציגה אדם שרירי המכה בפטיש על חרב כדי לכופף אותה לכלי עבודה. הפסל מסמל את המאמץ הפיזי והאקטיבי הנדרש כדי לעשות שלום; השלום לא קורה מעצמו, צריך "לכתת" אותו בעמל רב. בתמונה: פסלו של יבגני ווצ'טיץ' המציג אדם ההופך חרב למחרשה, המוצג במטה האומות המאוחדות בניו יורק.