מראה מקום · צנזורה ·

צנזורה: כשהשתקת הרעיון הופכת אותו לנצחי

האם ניתן באמת למחוק מחשבה מהעולם?

מקור: החרם שהפך לנצח: נוסח השתקתו של שפינוזה

"בגזירת עירין ובמאמר קדישין אנו גוזרים חרם, נידוי, אלה ושמתא על ברוך דה אספינוזה... ארור יהיה ביום וארור בלילה, ארור יהיה בשכבו וארור בקומו, ארור בצאתו וארור בבואו. והאל לא ירצה בכפרתו ותבער בו חמת ה' וקנאתו... איש אינו רשאי להתקשר עמו בעל-פה או בכתב, ולא לעשות לו שום טובה, ולא לשהות עמו תחת קורת גג אחת... ולא לקרוא שום חיבור שעשה או שכתב."

(כתב החרם על ברוך שפינוזה, קהילת תלמוד תורה הפורטוגזית, אמסטרדם, 27 ביולי 1656)

ביאור: הכופר שלא נשכח: סיפור החרם על הפילוסוף שערער יסודות

ב-1656, בהיותו בן 24 בלבד, הוחרם הפילוסוף היהודי ברוך (בנדיטו) שפינוזה מקהילת אמסטרדם בחרם החמור ביותר שידעה הקהילה. שפינוזה, שטען כי התורה לא נכתבה בידי משה אלא בידי מחבר מאוחר, וכי האלוהות אינה פרסונלית אלא מזוהה עם הטבע עצמו, נתפס כסכנה קיומית לקהילה היהודית שניסתה לבנות את עצמה מחדש לאחר האינקוויזיציה הספרדית. החרם לא הוסר מעולם. בשנת 2021, רב הקהילה הפורטוגזית באמסטרדם אישר שהחרם עדיין בתוקפו. שפינוזה הפך ל"היהודי החילוני הראשון", מגדולי הפילוסופים המודרניים, ולכופר הגדול בעיני היהדות האורתודוקסית.

דעה: בין הגנה לדיכוי: האם החרם הציל את היהדות או הפך את שפינוזה לאלמוות?

שפינוזה שאל שאלות לגיטימיות - מי כתב את התורה? האם האל מתערב בטבע? - והתשובה היתה לא טיעון, לא ויכוח, אלא השתקה. זה הרגע שבו צנזורה "מגינה" הופכת לצנזורה "מדכאת". השוני? בצנזורה מגינה, מגנים על הציבור מידע מסוכן. בצנזורה מדכאת, מגנים על המוסדות מרעיונות מסוכנים להם. שתי הערות על החרם, האחד יש להצדיקו משום שהוא מערער את יסודות הקיום של רוב האנושות, המאמין בישות עליונה, בחוק אלוהי ובבריאה, והשני כי לולא החרם היה שפינוזה עוד כופר מבין רבים, וספק אם היה משפיע באופן שהשפיע.

הרחבה: משפינוזה לאורוול: למה רעיונות חזקים מכל צנזורה

במאה ה-20, ג'ורג' אורוול כתב ב-"1984" על "משרד האמת" שתפקידו למחוק עבר. "מי ששולט בעבר, שולט בעתיד. מי ששולט בהווה, שולט בעבר." החרם על שפינוזה היה ניסיון פרימיטיבי לעשות את אותו הדבר - למחוק אדם מהזיכרון הקולקטיבי. אבל אורוול הבין משהו שהקהילה לא הבינה: אי אפשר באמת למחוק. הרעיון חזק יותר מהחרם. בעידן הדיגיטלי, מחיקה היא בלתי אפשרית לחלוטין. כל ניסיון לצנזר רק מגביר את הסקרנות. אפקט סטרייסנד (התופעה נקראת על שם הזמרת ברברה סטרייסנד, שניסתה בשנת 2003 למחוק תצלום אווירי של ביתה מהאינטרנט, ובכך גרמה לכך שמיליונים צפו בתמונה): ככל שתנסה להסתיר, כך יתגלה יותר.

תרבות: חייהם של אחרים: כשהצנזורה חודרת לנפש

הסרט "The Lives of Others" (חייהם של אחרים, 2006) מתרחש במזרח גרמניה בשנות ה-80, תחת משטר השטאזי (המשטרה החשאית). הסרט מציג צנזורה מוחלטת - ציתות לכל שיחה, מעקב אחר כל מחשבה, מחיקה של כל קול שאינו נאמן למפלגה. האירוניה? הסוכן הממשלתי שאמור לצנזר את האמן המרדן מתעורר למציאות ההפוכה: הוא עצמו הופך למרד השקט. הסרט מזכיר שהשטאזי היה יעיל כל כך עד שגם לאחר נפילת החומה, אנשים לא העזו לדבר בחופשיות. הצנזורה נטועה עמוק בנפש.