ציונות: מדינה כמעבדה מוסרית ומגדלור לאנושות

מקור: חזון בן-גוריון: מדינה שנבחנת בדמותה המוסרית

"מְדִינַת יִשְׂרָאֵל תִּבָּחֵן לֹא בְּעֹשֶׁר, לֹא בְּצָבָא וְלֹא בְּטֶכְנִיקָה, אֶלָּא בִּדְמוּתָהּ הַמּוּסָרִית וּבַעֲרָכֶיהָ הָאֱנוֹשִׁיִּים... מֻתָּר לָנוּ לִשְׁאֹף לְקַיֵּם דִּבְרֵי הַנָּבִיא 'וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם לְאוֹר גּוֹיִם'... מְדִינַת יִשְׂרָאֵל תִּהְיֶה רְאוּיָה לִשְׁמָהּ רַק אִם מִשְׁטָרָהּ הַחֶבְרָתִי וְהַמֶּשְׁקִי, הַמְּדִינִי וְהַמִּשְׁפָּטִי, יִהְיֶה מְיֻסָּד עַל תּוֹרָה אֱנוֹשִׁית נִצְחִית זוֹ... דֶּרֶךְ שֶׁל שָׁלוֹם וָצֶדֶק וְחֵרוּת וְאַחֲוָה אֱנוֹשִׁית, שֶׁיִּתְבַּסְּסוּ עַל תּוֹרַת הַנְּבִיאִים, תּוֹרַת הַצֶּדֶק וְהַחֶסֶד וְהַשָּׁלוֹם. בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַע עָם."

(דוד בן-גוריון, מתוך המסה "ייחוד וייעוד", 1953)

ביאור: מהישרדות לייעוד: הרף המטאפיזי של הציונות

בשיאו של הפרויקט הציוני, האב המייסד דוד בן-גוריון מעלה את הרף לרמה מטאפיזית. להיות חזקים צבאית (יום ראשון) ומוכשרים לוגיסטית (יום שני) זה הכרח הישרדותי כדי לא להישחט. אך לשם מה לשרוד? אם ישראל תהפוך לעוד מעצמת היי-טק קטנה ומחומשת היטב, הציונות נכשלה. הצדקת הקיום האונטולוגית היחידה של הלאום היהודי היא החובה להוות מעבדת ניסויים מוסרית עבור האנושות כולה ("אור לגויים"). הלאומיות, בסופו של דבר, היא האמצעי לתיקון אדם ועולם.

דעה: מגדלור, לא מבצר: כוח אמיתי של הקרנת מוסר

הישרדות היא אינסטינקט ביולוגי; ייעוד הוא בחירה אנושית. אם מדינת ישראל היא רק מחנה לילה לפליטים יהודיים מבוצר היטב, אפשר לסגור את שערי נתב"ג ולעבור לקנדה. כוח אמיתי נמדד ביכולת להקרין מוסר לתוך הכאוס. ישיבות ומכינות השואפים לבנות אומה ראויה למלכות השמים בארץ, משלחות החילוץ הישראליות שנוחתות ראשונות בהריסות רעידות האדמה בהאיטי או בטורקיה אינן גימיק של יחסי ציבור – הן המהות של ציווי עתיק; חברות אגרו-טק ישראליות שמלמדות כפרים באפריקה להפיק מים מחול ומדבר מממשות את חזון נביאי התנ"ך; וחברה שמצליחה לשמר דמוקרטיה תוססת, רעשנית ומשפטית למרות שהיא נלחמת על חייה מול טרור ברוטלי במשך 75 שנה – מפיקה אור מסנוור במזרח התיכון החשוך. זהו קתרזיס הלאומיות: אתה לא בונה מבצר כדי להסתתר מהעולם; אתה בונה מגדלור כדי להראות לו את הדרך.

הרחבה: הרב קוק: כסא האל והמדינה האידיאלית שמעולם לא קמה

הרב א"י הכהן קוק, ראש וראשון לרבני ארץ ישראל, ראה במדינה ההולכת ומתרקמת את חזרתה של מלכות ישראל האידיאלית, זו שמעולם לא קמה עד עתה, להביא לעולם בשורה דתית ומוסרית. כל יהודי, לדברי הרב קוק, נושא עיניים אל המדינה, דורש ומצפה ממנה להיות אכן כסא של האל להוריד אל הארץ את יעוד נביאי ישראל. כך דבריו:

"אֵין הַמְּדִינָה הָאֹשֶׁר הָעֶלְיוֹן שֶׁל הָאָדָם... אֲבָל כָּל זֶה נֶאֱמָר בִּמְדִינָה רְגִילָה. אֲבָל מְדִינָה שֶׁהִיא בִּיסוֹדָהּ אִידֵאָלִית, שֶׁחָקוּק בַּהֲוָיָתָהּ הָאִידֵאָל הָאֱלֹהִי הָעֶלְיוֹן... מְדִינָה זוֹ הִיא מְדִינָתֵנוּ, מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, יְסוֹד כִּסֵּא ה' בָּעוֹלָם, שֶׁכָּל חֶפְצָהּ הוּא שֶׁיִּהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, שֶׁזֶּהוּ בֶּאֱמֶת הָאֹשֶׁר הָעֶלְיוֹן."

תרבות: שיר החירות: חלוצים צועדים לקראת שעה גדולה

בשנות העשרים על המאה ה-20, נכתב 'שיר החירות', ע"י חלוצים יהודים בגרמניה, והולחן ע"י דניאל סמבורסקי. השיר תורגם לעברית, והוא אחד משירי התחיה הציוניים היפים והחשובים ביותר. עם ישראל צועד לקראת עתידו ועברו, פונה מזרחה לקראת שעה גדולה. מוזמנים להתרגש.