צום: כשהוויתור הופך לכוח והחופש נמצא במעט

מקור: קב חרובים שמחזיק עולם שלם

"אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּכָל יוֹם וָיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת וְאוֹמֶרֶת: כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִזּוֹן בִּשְׁביל חֲנִינָא בְּנִי, וַחֲנִינָא בְּנִי – דַּיּוֹ בְּקַב חָרוּבִים [מספיק לו מעט] מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת."

(תלמוד בבלי, מסכת תענית כד,ב; תמונה: Getty Images)

ביאור: העוצמה שבוויתור: חנינא והמשמעות שבמעט

חנינא בן דוסא היה חכם מהמאה הראשונה לספירה, שהתפרסם בניסים ובחסידות יוצאת דופן. על פי התלמוד, הוא היה עני כל כך שהתקיים על קב חרובים (כ-1.4 ליטר) בשבוע. חרובים נחשבו למזון של עניים, קשים, לא מתוקים, מזינים מעט מאוד. והתלמוד מלמד תובנה חשובה: כל העולם קיים בזכות חנינא, אבל הוא עצמו מסתפק בפחות מכלום. האוכל חשוב, הוא מבטא ברכת שמים, אולם האוכל צריך הצדקה, משמעות, והמשמעות היא דווקא ע"י זה שמוותר על האוכל. כשיש מי שמסתפק במועט במרכז הקהל כדוגמה אישי, האכילה הופכת להיות בעלת משמעות, מוערכת וזהירה, לא בזבזנית ולא סגפנית.

דעה: בין עוני לפשטות: בחירת החירות

מה ההבדל בין עוני לפשטות? העוני זה כשאין לך ברירה. הפשטות זה כשיש לך ברירה ואתה בוחר. חנינא בן דוסא בחר. סנקה הרומאי (מכתבים, מכתב 18), במאה הראשון לספירה, כתב: "קבע לעצמך מספר ימים שבהם תסתפק במזון המועט והזול ביותר, בלבוש קשה ומחוספס, ותאמר לעצמך באותו זמן: 'האם זהו המצב שממנו פחדתי?'" הפחד מהחסר הוא מה שהופך אותנו לעבדים.

הצום - לא לאכול במשך יום, שניים, שלושה - אומר לך: "אתה יכול לשרוד עם הרבה פחות ממה שאתה חושב." תרגיל בחירות משעבוד למקרר מלא כל הזמן. רבי חנינא אינו מסכן וגם לא מת מרעב, הוא חי. ולא רק שהוא חי - לפי התלמוד, הוא היה האדם שבזכותו העולם כולו קיים. המשמעות היא כשאנו משתחררים מהתלות בחומר, אנו מגיעים למצב של ויתור, תרומה לאחרים.

הרחבה: הפרדוקס האבולוציוני: למה לוותר כשצריך לשרוד?

בספרו של צ'ארלס דארווין 'מוצא האדם', מופיע אחד הדיונים החשובים ביותר בתורת ההתפתחות כפי ששרטט אותה דארווין. אם האבולוציה בנויה על הרצון לשרוד, להסתגל, לחיות, מדוע יש אלטרואיזם, חסד ללא תמורה, בכל החי? למה שאדם יוותר על אוכל, כסף, כח, ויתור שיחליש את האחיזה בחיים? כמה וכמה תשובות לבעיה האבולוציונית, אולם התשובה הפשוטה היא כי ההישרדות לא תלויה בכמה נאכל וכמה רכוש יהיה, הויתור מחזק את החיים לא פחות מאשר רדיפת הבצע. את זה הבין רבי חנינא בן דוסא.

תרבות: נכבדי קאלה: הגבורה האנושית של הוויתור

אחד הפסלים המפורסמים ביותר של אוגוסט רודן, שהושלם בשנת 1888, מתאר את כניעת העיר קאלה בשנת 1347 לאדוארד השלישי.

אדוארד השלישי הציע לא להרוס את העיר אם ששת החשובים בנכבדי העיר יגיעו כשחבלים לצווארם, ויתנו לו את מפתחות העיר ואת חייהם. שישה מאנשי העיר הגיעו אל אדוארד השלישי במחשבה שהם יוצאו להורג, אבל לאחר שכנוע רב מצד מלכת אנגליה פיליפה מאנו, הסכים אדוארד השלישי לא להוציאם להורג. הפסל מתאר ששת הנכבדים כאנשים שבורים וכנועים, למורת הקהל שרצה לראותם זקופים ואמיצים. רודן מעדיף להראות שהגבורה לא צריכה תמונה הירואית, והבחירה של השישה לוותר על הרכוש ועל חייהם היא למרות הפחד, הקושי והסבל, והמחיר האנושי של האלטרואיזם.