צום שנשבר: מתי התענות הופכת למעשה ריק?

מקור: זעקת הנביא: מה באמת נקרא צום?

"הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ, יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ? הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ? הֲלָזֶה תִּקְרָא צוֹם וְיוֹם רָצוֹן לַה'?! הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ - פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע, הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים וְכָל מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ... הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת."

(ישעיהו נ"ח, ה'-ז'; בתמונה: ישעיהו בציור מיכאלנג'לו, בקפלה הסיסטינית)

ביאור: המהפך הגדול: כשהפולחן נפגש עם המציאות

ישעיהו הנביא נואם בשם האל ביקורת חריפה על הצום הפורמלי. עם ישראל צם, מתענה, מכניע את הראש כמו סוף ברוח, לובש שק - וחושב שזה מה שאלוהים רוצה. אבל ישעיהו שואל: "זה הצום שאני בוחר?" התשובה: לא. הצום האמיתי הוא לשחרר את העשוקים, לפרוס ללחם לרעב, להביא אל הבית את העניים. הצום הגופני הוא חסר ערך אם המעשים הם של עושק, ניצול וחוסר רחמים. זהו המהפך החשוב: מעשים פולחניים אמורים לבטא חסד וחמלה, ובלעדיהם המעשים חסרי ערך.

דעה: האירוניה של יום כיפור: קוראים על חוסר הערך של הצום בעודנו צמים

זו ההפטרה שקוראים ביום כיפור בבוקר, בשעה בה כל בית כנסת מלא באנשים רעבים המתפללים לסליחה, בעוד הנביא מכריז שלצום אין ערך עצמי. ויש בזה איזו אירוניה, כי הפרק הזה נכתב כדי להגיד לנו שהצום שלנו אין בו ערך עצמי. הנה מה שישעיהו עושה: הוא לוקח את האקט הדתי המרכזי - ההתענות, הצום - ואומר "זה לא מספיק. למעשה, זה לא העניין."

הבעיה היא שהצום הוא פשוט, אפשר לישון 24 שעות ולצאת ידי חובת הצום. אבל "לפתוח חרצובות רשע"? זה מחייב עימות, מחייב להסתכן, בעיקר עימות עם עצמי, להודות בטעות. זה לא משהו שאפשר להעמיד פנים שאתה עושה. ישעיהו אמר את זה לפני 2,700 שנה, ואולי בדורנו אנחנו מבינים זאת טוב יותר, למרות שיש עוד הרבה במה להשתפר.

הרחבה: החטא שאי אפשר לתקן: כשהרוע מתגלגל אל מעבר לנו

הרמב"ם, בהלכות תשובה (פרק ב', הלכה ז'), כותב שיש חטאים שהתשובה עליהם לא נחתמת עד שיבוא יום המוות. אילו חטאים? "המחטיא את הרבים." מי שמחטיא את הרבים, התשובה שלו לא תתקן את הנזק - נוצר גל של עוול שממשיך להתגלגל. וזה מה שישעיהו אומר: אדם יכול לצום ארבעים יום, אבל אם הוא משלם לעובד שלו שכר רעב, ומנצל את האלמנה, וסוגר עין למצוקה של הזר - הצום, גם אם נעשה בלב שלם, לא מסוגל למחוק את עקבות הרוע לגמרי, עד המוות.

תרבות: ישעיהו ברומא: כשהנביא הופך לקישוט של השחיתות שנלחם בה

רומא עמוסה בפסלים, רובם קשור לנצרות. בפיאצה מיניאנלי, סמוך למדרגות הספרדיות, ניצב 'עמוד העיבור ללא חטא', כשארבעה נביאים מסביבו, משה, דוד, יחזקאל וישעיהו, ומעליהם אמו של ישו. כל החמישה יהודים, וכולם דרשו לעשות הישר והטוב בימיהם. כשעומדים מול העמוד הנפלא הזה, צריך לזכור בעיקר את הפער בין רומא הנוצרית לבין חמשת היהודים הללו. תפקיד ארבעת הנביאים בבסיס האנדרטה היה לבשר את בואו של ישו, הסגפן, המוסרי, אלא שבסופו של דבר לו היה קם ישעיהו מפסלו, וודאי היה זועק כיצד השתמשו בדמותו ובספרו כדי להצדיק את הרשע, העושר המושחת, והאכזריות הנוראה.