סביבה: כשהאינטרס הפרטי מטביע את הספינה המשותפת

מקור: משל הקודח: כשפעולה אישית הופכת לאסון קולקטיבי

"מָשָׁל לִבְנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין בִּסְפִינָה, נָטַל אֶחָד מֵהֶן מַקְדֵּחַ וְהִתְחִיל קוֹדֵחַ תַּחְתָּיו. אָמְרוּ לוֹ חֲבֵרָיו: מָה אַתָּה עוֹשֶׂה? אָמַר לָהֶם: מָה אִכְפַּת לָכֶם, לֹא תַחְתַּי אֲנִי קוֹדֵחַ? אָמְרוּ לוֹ: שֶׁהַמַּיִם עוֹלִים וּמְצִיפִין עָלֵינוּ אֶת הַסְּפִינָה."

(מדרש ויקרא רבה, ד ו)

ביאור: החצנת עלויות: המחיר הנסתר של האינטרס הפרטי

חכמי ישראל מתארים כאן את המושג הכלכלי של "החצנת עלויות". חברת סיגריות מחשבת את עלות יצור הסיגריות ומכירתן כדי להרוויח כסף, אולם המדינה אינה מטילה עליה את העלויות הנוספות של הסיגריה, בדמות מחלות, ימי אישפוז, מוות, זיהום אוויר, עישון פאסיבי וכו', בתוך מרחב של גורל משותף. הכשל הלוגי נעוץ באשליית ההפרדה; בלב ים, כמו באטמוספירה, אין באמת גבולות. המים – כמו זיהום האוויר – לא מבדילים בין "שלך" ל"שלנו", אם תזהם בצ'ילה, אלסקה תשקע.

דעה: מאי הפסחא ועד יונה: היסטוריה של קודחים

אנו נאחזים באשליית "ארבע אמותינו", אך בתוך מערכת סגורה שקורסת – הזכות לפרטיות מתבטלת. ההיסטוריה מלאה ב"קודחים": תושבי אי הפסחא כרתו את כל היערות כדי להוביל פסלי-ראווה, וכשלא נותר עץ לרפסודה – הם נלכדו וגוועו ברעב. יונה הנביא ביקש להתבודד בירכתיים, וכמעט הטביע את הספינה כולה. שנאת החינם הפרטית של קמצא ובר-קמצא שרפה את אסמי המזון המשותפים של ירושלים. בצבא אומרים ש'אם לא נהיה תלויים זה בזה, נהיה תלויים זה לצד זה'. מי שקודח בתאו הפרטי – מתנקש בכולנו.

הרחבה: דילמת האסיר: כשרציונליות אישית הופכת להתאבדות קולקטיבית

תורת המשחקים מסבירה זאת דרך "דילמת האסיר". רציונלית, משתלם לכל שחקן לזהם (הרווח מיידי ופרטי), בעוד הנזק מתחלק על כולם. אך כשכולם פועלים ב"היגיון" הזה – התוצאה היא חורבן קולקטיבי. ללא רגולציה המגבילה את האינטרס הצר, ה"רציונליות" האישית הופכת להתאבדות המונית.

תרבות: דיסטופיות נבואיות: כשהמונים מריעים לחורבן

לאורך כל הדורות תיארו נביאים, משוררים, פילוסופים ופוליטיקאים דיסטופיות למיניהן. התנ"ך מאיים שוב ושוב בדיסטופיה, הברית החדשה גם היא חוזרת על האיום הזה, וכן הקוראן. אנו מכירים את דנטה וה'קומדיה האלוהית' מימי הביניים, ובעת החדשה האיומים מתגברים, בעקבות המהפכה התעשייתית (צ'רלי צפלין ב'זמנים מודרנים' 'כוכב הקופים', 'המטריקס', 'משחקי הרעב', ועוד רבים). בכל המקרים, יש מעט אנשים שקודחים חורים בספינה, וכל השאר מתגודדים סביב החורים ההולכים ומתרחבים, בתקווה לקבל גם חלק מהשלל, עד שהספינה טובעת. קולם של המעטים השואלים 'מָה אַתָּה עוֹשֶׂה?' לא נשמע, לא בגלל קולות הקדיחה, אלא בגלל קולות ההמונים המריעים לה.