סביבה: כיצד הזולת מעצב את זהותנו ואת בחירותינו

מקור: הרמב"ם על כוח ההשפעה החברתית

"דֶּרֶךְ בְּרִיָּתוֹ שֶׁל אָדָם לִהְיוֹת נִמְשָׁךְ בְּדֵעוֹתָיו וּבְמַעֲשָׂיו אַחַר רֵעָיו וַחֲבֵרָיו וְנוֹהֵג כְּמִנְהַג אַנְשֵׁי מְדִינָתוֹ. לְפִיכָךְ צָרִיךְ אָדָם לְהִתְחַבֵּר לַצַּדִּיקִים וְלֵישֵׁב אֵצֶל הַחֲכָמִים תָּמִיד כְּדֵי שֶׁיִּלְמֹד מִמַּעֲשֵׂיהֶם, וְיִתְרַחֵק מִן הָרְשָׁעִים הַהוֹלְכִים בַּחשֶׁךְ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִלְמֹד מִמַּעֲשֵׂיהֶם."

(רמב"ם, משנה תורה, הלכות דעות, פרק ו, הלכה א; בתמונה: הנערה בל בכפר, מתוך 'היפה והחיה')

ביאור: האקולוגיה האנושית: האישיות כממוצע משוקלל

לאחר העיסוק בסביבה הפיזית, הרמב"ם עוסק באקולוגיה האנושית - הסביבה האנושית. הוא קובע עובדה פסיכולוגית: אין "אני" מנותק. האדם הוא יצור מדיני ("זואון פוליטיקון", כדברי אריסטו), והאישיות היא ממוצע משוקלל של הסביבה. אם לא תרחיק משכן רע, תיהפך מהר מאוד לאחד מן השכונה. הבחירה החופשית האמיתית היחידה היא בחירת הסביבה; מרגע שנבחרה, היא כבר תעצב אותנו.

דעה: כשהסביבה הופכת לגורל: מלוט ועד זליג

המיתוס על "האדם שבנה את עצמו" הוא לא לגמרי נכון; איש לא מתעצב בחלל ריק. הסביבה היא גורל. לוט חשב שישרוד רוחנית בסדום, אך בנותיו שחזרו את מעשי העיר בתוך המערה (בראשית, פרק י"ט). המלך יואש היה צדיק רק כל עוד יהוידע הכהן עמד לצידו; ברגע שמת רבו, הפך יואש לעובד אלילים (דברי הימים ב', פרק כ"ד, פסוקים י"ז-י"ח). בסרט "זליג" של וודי אלן (1983) מחליף הגיבור, זליג, צבעים, מבטאים וזהויות בהתאם לאדם שעומד לידו. אם אתה מוקף בציניות – תהפוך לציניקן. אקולוגיה אנושית חשובה לא פחות מאקולוגיה ירוקה.

הרחבה: אפיגנטיקה: כשהסביבה נכתבת בגוף

אפיגנטיקה ('מעבר לגנטיקה') היא התחום בביולוגיה העוסק בשינויים בתפקוד הגנים שאינם כרוכים בשינוי רצף ה-DNA עצמו. כיום מקובל להניח כי לא ניתן להפריד בין התורשה לסביבה. לחץ, תזונה וטראומה יכולים "להדליק" או "לכבות" מתגים על גבי ה-די.אן.איי, שינויים שאף עוברים בתורשה. הסביבה, פשוטו כמשמעו, נכתבת לתוך הביולוגיה של הגוף. מי שגר בעיר או בכפר, בהר או בעמק, ברחוב רועש או שקט, במזג אויר חם או קר, במקרים רבים בחר במקומות אלו גם כתוצאה מגנטיקה, אולם בסופו של דבר מקומות אלו משפיעים בחזרה על הגנטיקה. בסופו של דבר 'הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא תַּבְנִית נוֹף־מוֹלַדְתּוֹ' (שאול טשרניחובסקי, 1925).

תרבות: בין גלישה לעמידה: האם אפשר לשחות נגד הזרם?

הספר "בעל זבוב" מאת ויליאם גולדינג (1954) מראה כיצד קבוצת ילדים בריטים מחונכים הופכת לשבט פראי ורצחני ברגע שהסביבה המרסנת נעלמת. הספר מנפץ את האשליה שהמוסר הוא פנימי וקבוע; המוסר הוא פונקציה של הסביבה והחוקים שבהם אנו חיים. כך טענו גם מדענים שונים, למשל מילגרם שעודד מכות חשמל בניסוי מפורסם, או חנה ארנדט שטענה כי כל אחד, בתנאים מסוימים, יכול להפוך לנאצי ('הבנאליות של הרוע'). אולם מול זה אנו יודעים כי היו חסידי אומות העולם גם בשואה, ובניסוי של מילגרם למעלה משליש מהאנשים סירבו לתת מכות חשמל לחבריהם. "לעולם אל תטילו ספק בכך שקבוצה קטנה של אזרחים מודאגים ואכפתיים יכולה לשנות את העולם; זה הדבר היחיד שאי פעם הביא לשינוי" (מרגרט מיד).