סביבה: בין כיבוש הטבע לשמירת הבריאה - המתח הקדמון שמעצב את עולמנו

מקור: שני פסוקים, שתי דרכים: המנדט הכפול של האדם בעולם

"וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים: פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ, וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ."

"וַיִּקַּח ה' אֱלֹהִים, אֶת-הָאָדָם; וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן, לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ".

(ספר בראשית, פרק א', פסוק כ"ח; פרק ב, פסוק ט"ו)

ביאור: הפסוק שהצדיק את כיבוש העולם - והפסוק שנשכח

פרשת בראשית היא המנדט הקדמון, ה"צ'רטר" של הציוויליזציה המערבית על העולם. בפסוק מכונן זה, האדם מוצב לא כחלק מהטבע אלא מעליו. הפעלים "כִּבְשֻׁהָ" ו"רְדוּ" (מלשון רודנות) מעניקים לגיטימציה דתית ותרבותית להשתלטות על משאבי העולם. במשך אלפי שנים, הפסוק הזה שימש הצדקה לבני האדם לכריתת יערות, לכרייה ולתיעוש, מתוך תפיסה שהעולם נברא כדי לשרת את "נזר הבריאה", בהתעלמות מן הפסוק בפרק הבא, שם תפקידו של האדם אינו לשלוט ולנצל, אלא לשמור ולעבוד בשמירת הבריאה.

דעה: כשהאדם כובש את הטבע, הוא כובש את עצמו

האדם הכובש את הטבע, למעשה כובש את עצמו, לטוב ולרע. המלחמה בטבע נעשית בכלים שונים, בחיסונים, בשימוש במשאבים, בסידור הכאוס הטבעי, בהדברת מחלות ועוד. אולם ברגע מסוים מגיע ההיבריס, המחשבה שאפשר להתנתק מן הטבע. פרומתאוס גנב את האש מן האלים כדי להציל את האנושות מקפיאה ומוות – מעשה גבורה הכרחי שעונשו היה חמור, לפני שהאש הפכה לנשק משחית. דידלוס בונה כנפי שעווה כדי להציל את בנו, איקרוס – ניצחון הרוח על הכבידה – אולם התרסק כשזלזל בחוקי השמש שהמסו את השעווה. האלוהים ציווה את האדם לכבוש את הארץ כדי לתקן את העולם, לא כדי לקלקל. כך אומר המדרש (קהלת רבה, פרק ז פיסקה יג): "כל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך".

הרחבה: עידן האנתרופוקן: האדם כוכוח גיאולוגי

המונח המדעי לעידן הנוכחי, עידן שניצניו החלו לפני שלש מאות אלף השנים האחרונות, הוא Anthropocene (אנתרופוקן) – עידן האדם. עם הזמן, טוענים הגיאולוגים כי חותם האדם על כדור הארץ (באקלים ובקרקע) כה עמוק, עד שייראה בשכבות הגיאולוגיות בעוד מיליוני שנים. לראשונה, מין ביולוגי יחיד הפך לכוח גיאולוגי הרותם את הטבע לצרכיו ולשיגיונותיו, ומעצב את הפלנטה מחדש. אנו מחפשים דרך לאזן בין השליטה בטבע לטובת האדם ובין השליטה באדם לטובת הטבע.

תרבות: הבית על המפל: יופי, יוהרה והתנגדות הטבע

בשנות ה-30 של המאה ה-20 ביקשה משפחת קאופמן לבנות בית קיץ בפנסילבניה, ארצות הברית, ועל העבודה הופקד האדריכל האמריקאי פרנק לויד רייט. המקום קרוי "הבית על האשד" (Fallingwater), הארכיטקטורה המודרנית לא הסתפקה בציור הטבע, אלא ניסתה לאלף אותו. הבית המפורסם שנבנה בפנסילבניה הוא שיא היוהרה והיופי של "כיבוש הטבע", אחת היצירות החשובות של המאה ה-20. רייט לא בנה את ביתו מול המפל, הוא בנה את הסלון מעליו. המים זורמים תחת הרגליים, ממוסגרים בבטון וזכוכית, כדי לומר כי בתוך הטבע הפראי והבתולי יש מקום לטבע חדש, טבע האדם. מי שביקר בבית, שהפך למוזיאון ולאתר עליה לרגל, ידווח בהתפעלות על הפנינה האדריכלית המופלאה, אבל לא ישכח להזכיר כי במקומות רבים בבית יש עובש ורטיבות, וצורך תמידי בשיפוצים. הטבע, אולי כמו מערכת החיסון בגוף שלנו, דוחה עצמים זרים.