כוח: כיצד מעמד ושררה הופכים אנשים רגילים לעריצים

מקור: כאשר הכוח גובר על האישיות

"היה עלינו להפסיק את הניסוי אחרי שישה ימים בלבד במקום שבועיים... כבר לא יכולתי לראות את מה שהפכנו להיות: הסוהרים התעללו באסירים באופן סדיסטי, והאסירים הפכו לזומבים כנועים... הכוח של הסיטואציה גבר על האישיות של היחיד."

(פרופ' פיליפ זימברדו, מתוך יומני "ניסוי הכלא של סטנפורד", 1971)

ביאור: ניסוי הכלא של סטנפורד: שישה ימים שחשפו את פני הרוע

בניסוי המפורסם (והשנוי במחלוקת) של אוניברסיטת סטנפורד, חולקו סטודנטים נורמטיביים באופן אקראי ל'סוהרים' ו'אסירים'. בתוך ימים ספורים, ה'סוהרים' החלו להשפיל ולהתעמר ב'אסירים' ללא כל הוראה מפורשת. הניסוי הוכיח שהרוע אינו בהכרח תכונה של אנשים רעים מעצם אנושיותם, אלא תוצאה של כוח בלתי מוגבל שניתן לאדם בתוך מערכת העסוקה בחיקוי ובתחרות.

דעה: המענים לטובתנו: מדוע אידיאליסטים הופכים לעריצים

ק.ס לואיס כתב: 'אלו המענים אותנו לטובתנו שלנו, יענו אותנו ללא קץ, כיוון שהם עושים זאת באישור מצפונם' (God in the Dock). המסקנה המטרידה היא שכל אחד מאיתנו, בנסיבות "הנכונות" וכשיש בידיו שררה, עלול להפוך לעריץ, מתוך מחשבה כי הוא רוצה לתקן את העולם. לכן, מערכות של איזונים ובלמים אינן רק עניין בירוקרטי, אלא הכרח, הכרח להפריד בין אידיאולוגיות ובין כח וכסף. מכאן הצורך בביורוקרטיה.

הרחבה: הנחשול: כיצד כיתה אמריקאית הפכה לתנועה פשיסטית בחמישה ימים

בשנת 1967, ערך המורה להיסטוריה רון ג'ונס ניסוי בתיכון בקליפורניה, שנודע לימים כ'הנחשול'. בתגובה לשאלת תלמיד איך הגרמנים טענו שלא ידעו על השואה?, ג'ונס הקים תנועה פיקטיבית בכיתה המבוססת על משמעת נוקשה, סמלים מוסכמים ותחושת עליונות ("כוח דרך משמעת, כוח דרך קהילה"). בתוך חמישה ימים בלבד הניסוי יצא משליטה, התלמידים הפכו לקנאים לתנועה, הצדיעו במועל יד, החלו להלשין על 'בוגדים' ולנדות באלימות את מי שלא הצטרף. הניסוי הוכיח מפגן מבהיל של כוח הקבוצה, כמה קל לפתות אנשים נורמטיביים לוותר על החירות והחשיבה הביקורתית שלהם, תמורת תחושת עוצמה ושייכות למשהו גדול מהם.

תרבות: הטבעת האחת: הכוח שמכלה את הנפש

הטרילוגיה של "שר הטבעות" (טולקין) נסובה כולה סביב חפץ אחד: "הטבעת האחת". הטבעת מעניקה כוח אינסופי, אך המחיר שלה הוא אובדן העצמי. היא משחיתה כל מי שנוגע בה, אפילו את הטובים ביותר (כמו גנדלף שמפחד לגעת בה). הדמות של גולום (סמיגול) היא הייצוג הטרגי של מה שהכוח המוחלט עושה לנפש – הוא מאכל אותה עד שלא נשאר דבר מלבד התשוקה לכוח עצמו. רק פרודו ההוביט , בן לשבט המתנגד לכוח, יכול היה לשאת את הטבעת הזו, טבעת הכח, וגם הוא היה זקוק לעזרה גדולה כדי שלא להפוך למושחת ועריץ.