מראה מקום · גירושין ·

כשהמזבח בוכה: על השבר הקוסמי שבגירושין

מדוע המזבח, שראה את כל חטאי האנושות, בוכה דווקא על זוג שמתגרש?

מקור: דמעות על המזבח: מלאכי וחכמים על זוגיות שנשברה

"אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כָּל הַמְגָרֵשׁ אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה – אֲפִילוּ מִזְבֵּחַ מוֹרִיד עָלָיו דְּמָעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: '...כַּסּוֹת דִּמְעָה אֶת מִזְבַּח ה', בְּכִי וַאֲנָקָה... עַל כִּי ה' הֵעִיד בֵּינְךָ וּבֵין אֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה בָּגַדְתָּה בָּהּ'."

(תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף צ' עמוד ב')

ביאור: סדק בלב העולם: מדוע המזבח מתייחס לגירושין כאירוע קוסמי

הגמרא מסיימת את מסכת גיטין – מסכת משפטית שעוסקת בדיני שליחות וכתיבה – בדימוי מיתי מטלטל. המזבח, שאוסף אליו את כל החטאים, העוונות, התודות, הכפרות, ומעלה אתם לשמים. את הכל הוא רואה, אך יש רגע בו ליבו של המזבח נשבר. הבכי של המזבח מסמל שהשבר בזוגיות אינו "תקלה טכנית"; הוא סדק בלב העולם, פגיעה באחדות היסודית שהמזבח אמור לייצג.

דעה: דה-הומניזציה של מטאפיזיקה: מדוע לא ניתן לצמצם גירושין להליך אזרחי

הציוויליזציה המערבית רואה בגירושין "הליך אזרחי", כמו לעמוד בתור במדרש הפנים. אנחנו מחלקים את הרהיטים, קובעים הסדרי ראייה וחותמים על טפסים בשימוע מכני. אבל המזבח של ר' אלעזר לא קונה את השקר הזה. אי אפשר לעשות דה-הומניזציה למטאפיזיקה. אם קיבלתם את הקונספט שזוגיות היא איחוד של שתי נשמות, אתם לא יכולים לצפות שהפירוד יסתכם בסגירת חשבון בנק. המזבח בוכה כי הוא מבין מה שעורכי הדין מעדיפים שלא להבין, ברית שנשברה, אינה רק עניין שבינו לבינה, אלא עניין של כולנו, ממש כמו הנישואים. המזבח שהיה בית המקדש כבר חרב, אך הוא עדיין בוכה על כל בית שחרב היום, כי כל גירושין הם הוכחה קטנה שהניסוי האנושי ליצור אחדות מתוך ריבוי נכשל.

הרחבה: כשתמונת הפרופיל נמחקת: גירושין ואובדן קביעות האובייקט

בעבר היינו שמים בארנק תמונה של בת הזוג או בן הזוג, או תמונות של הילדים, היום זה שומר מסך באייפון, תמונת פרופיל בוואטסאפ או ברשת חברתית אחרת. אנו זקוקים לתמונות הללו, שילוו אותנו לאורך כל היום, כדי לחוש ביטחון, מבצר, נקודת משען דו מימדית, עד שנפגוש אותה בתלת מימד. הפסיכולוגיה ההתפתחותית מדברת על מושג ה-Object Permanence (קביעות אובייקט). גירושין הם הרגע שבו המבוגר חוזר למצב הראשוני, ללא תמונת פרופיל מלבד זאת שלו: האדם שהיה "קבוע" בעולמו, שהיה העד ליומו, הופך לזר. התחושה היא לא רק של אובדן אדם, אלא של אובדן המציאות עצמה. זהו ה"בכי" של המנגנון הפסיכולוגי שמגלה שהקרקע שתחתיו אינה מוצקה.

תרבות: ברגמן והגט היהודי: האם גירושין אי פעם באמת מסתיימים?

בסדרת הטלויזיה "תמונות מחיי נישואין" (Scenes from a Marriage, 1973) של אינגמר ברגמן, מפרק הבמאי בסכין מנתחים את התהליך שבו בני זוג הופכים לזרים עוינים, אדישים, מתגרשים ושוב אוהבים, ולבסוף ידידים. אצל ברגמן הגט הוא רק נייר; הגירושין אינם סופיים לעולם. גם בהלכה היהודית יש מצווה 'להחזיר גרושתו', משום שהגט לא סיים את ההתקשרות באופן מוחלט. רק נישואים לאחר מנתקים סופית את הקשר.