בית: המסע הנצחי בין הכרה בינלאומית לזהות לאומית

מקור: הצהרת בלפור: רגע מכונן בדרך לבית

ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה ותעשה את מיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו, תוך הבנה ברורה שלא ייעשה דבר שעשוי יהיה לפגוע בזכויותיהן האזרחיות והדתיות של הקהילות הלא-יהודיות הקיימות בפלשתינה, או בזכויות ובמעמד המדיני מהם נהנים היהודים בכל מדינה אחרת.

(הצהרת בלפור, 2 בנובמבר 1917)

ביאור: הרקע והנסיבות: כשהעולם הכיר בזכותנו לבית

הצהרת בלפור הייתה אחת ההישגים החשובים ביותר בתולדות התנועה הציונית, ובה הונחה ההכרה הבינלאומית כי העם היהודי זכאי לבית לאומי בארץ ישראל. לאחר פנייתם של ד"ר חיים וייצמן ונחום סוקולוב, נשיא ההסתדרות הציונית העולמית לראש ממשלת אנגליה, לויד ג'ורג', ולשר החוץ, ג'יימס בלפור, ראו אלו בשיבת העם היהודי לארצו מאורע תיאולוגי-היסטורי שנגזר מתוקף צו הבורא, וכך נחתמה ההצהרה. את ההצהרה אישרו ממשלות ארה"ב, צרפת ואיטליה, ולבסוף אושררה ע"י חבר הלאומים בועידת סן רמו.

דעה: בין כורש לבלפור: מקבילות היסטוריות של שיבה

2455 שנים לפני הצהרת בלפור נחתמה הכרזה דומה ליהודי הממלכה הפרסית, שהוזמנו לבנות את 'יהוד מדינתא', ולבנות את בית המקדש. כמו בהצהרת בלפור, גם הצהרת כורש לא מבטיחה ריבונות על ארץ ישראל, וגם לא הכירה בישות הציונית כישות פוליטית. כורש ובלפור הציעו הצעה חלקית ביותר, בניית בית מקדש ואוטונומיה תרבותית לאומית, או בניית 'בית לאומי' בארץ ישראל, ללא בלעדיות על הארץ עצמה, וללא התחייבות לשלטון עצמי מלא. בשני המקרים יהודים רבים מנסים לשבש ולבטל את ההצהרה, יהודים חרדים אנטי-ציונים ויהודים מתבוללים בהצהרת בלפור, ובהצהרת כורש השומרונים שחששו מן הרוב היהודי, וכן יהודי בבל שרק מעטים מהם עלו לארץ, אלו העניים וחסרי המעמד. ובכל זאת, תקופת הבית השני העבירה את היהודי ממקדש למדרש ושינתה את עם ישראל באופן עמוק, והציונות והקמת מדינת ישראל שהביאה למהפכה בתולדות העם והתורה.

הרחבה: על משמעות ההכרה: בין ריבונות לקדושה

אחד הביטויים לריבונות היא ההכרה הבין-לאומית בקיומה של המדינה, אולם ההכרה אינה הכרחית כדי לקיים מדינה. 'הבית היהודי' הראשון שהוקם, זה של יהושע ועם ישראל בתום המסע ממצרים, לא הוכר אלא ע"י האלוהים והעם, ללא הכרה בינלאומית, בעוד הבית השני ותקומת ישראל המודרנית הוכרו ע"י העולם. חכמי ישראל קבעו (מסכת מגילה י, א) כי עם חורבן בית ראשון וגלות ישראל פקעה הקדושה של הארץ, ואילו לאחר חורבן בית שני נותרה הקדושה. וכך מסביר זאת רבי יום טוב ליפמן (תוספות יו"ט, מסכת עדויות פרק ח, משנה ו), משום שבבית ראשון היה כיבוש ללא הכרה בינלאומית, ואילו בבית שני הייתה הכרה בינלאומית, שלא תתבטל לעולם.

תרבות: געגועים וביקורת: הבית בראי התרבות הישראלית

בשנת 1989 הוציאה חווה אלברשטיין אלבום בשם 'לונדון'. שיר הנושא 'לונדון' הכיל את השורות הבאות:

שלום

אני נוסעת

אני לא רוצה

שתלוו אותי הלאה

לא שיש לי אשליות

בקשר ללונדון

לונדון לא מחכה לי

גם שם אהיה לבד

השיר התקבל בקרב הציבור כקריאה לעזוב את הארץ, וכמה מרשתות השידור סירבו להשמיעו. רבים זוכרים את דברי ראש ממשלת ישראל יצחק רבין ז"ל, בערב יום העצמאות 1976, כי היורדים מהארץ הם 'נפולת של נמושות', ועד היום ירידה מהארץ נתפשת ע"י רבים ככשלון וחולשה מוסרית, ופגיעה בבית הלאומי שלנו. שש שנים לאחר מכן, כתבה אלברשטיין שיר נוסף:

הודיעו שהמטוס נחת

בעוד רגע אראה את בני

הנה הוא הנה הוא

הנה הוא בא

לא הצלחתי בחוץ לארץ אמא

לא הרווחתי כסף לא נעשיתי מאושר

לא ביליתי לא התקדמתי אמא

לא התחתנתי לא התארסתי

ולא הכרתי אף אחת

לא הצלחתי בחוץ לארץ אמא

לא קניתי כלום ולא הבאתי כלום

לא הצלחתי בחוץ לארץ אמא

לא הרווחתי כסף לא נעשיתי מאושר

להרחבה עיינו במגזין הספריה הלאומית, 'הספרנים':

https://blog.nli.org.il/hanoch-levin/