אסתטיקה: כאשר היופי והמוסר נפגשים בדרכם של החינוך
האם היופי הוא רק עניין של טעם, או שמא הוא מדד עמוק יותר למוסר ולאחריות?
מקור: בן סורר ומורה: כאשר הכיעור מעיד על המוסר
אכילת בן סורר ומורה, שאינו נהרג אלא על אכילה מכוערת שאכל, שנאמר "זולל וסובא" (דברים פרק כא, פסוק יח). מפי השמועה (=המסורת) למדו ש"זולל" הוא האוכל בשר ברעבתנות ו"סובא" השותה יין ברעבתנות.
(רמב"ם, משנה תורה הלכות ממרים, פרק ז הלכה א; בתמונה: "הילד עם בקבוקי היין" (Rue Mouffetard, 1954) של אנרי קרטייה ברסון)
ביאור: החינוך הראשוני: ללמד יופי לפני הכול
המסורת היהודית קבעה כי התורה מעולם לא התכוונה לפסוק דין מוות לילד לא מחונך, אולם זו הזדמנות לדון בשאלה מיהו הילד המחונך? הרמב"ם מתחיל בתיאור הילד הלא מחונך, והוא ילד שמתנהג באופן לא יפה, שאוכל אכילה מכוערת.
דעה: יפה ומכוער: שפת המוסר היומיומית שלנו
היופי הפך לשיפוט כללי על מוסר - 'מעשה יפה' או 'מעשה מכוער', גם על ציון 'יפה מאוד' על מבחן בכימיה, וכן על תובנה או נאום, שהוא 'יפה'. הכיעור מעיד על חוסר סדר, על הזנחה וחוסר תשומת לב. היופי, לעומת זאת, מעיד על אחריות ואכפתיות, ועל טוב. ההלכה היהודית קובעת כי בן שאינו שומר תורה ומצוות אינו 'בן מוות', אלא רק מי שמתנהג באופן לא מוסרי - לא יפה. החינוך הראשוני הוא חינוך לאסתטיקה, כך על פי הרמב"ם.
הרחבה: גרגרנות כחטא: מהתלמוד לנצרות של תומס אקוינס
תומס אקוינס, אחד מגדולי ההוגים הנוצרים בימי הביניים ניסח בספרו המכלול התיאולוגי (איטליה, המאה ה-13) את שבעת חטאי המוות על פי הנצרות (עיינו בויקיפדיה ערך שבעת החטאים). אחד מן החטאים הוא גרגרנות, המשויכת לאל העתיק 'בעל זבוב', אל הריקבון והמוות. גרגרנות היא אכילה חזירית, נהנתנית, מכוערת ומנוונת. ממש כמו התלמוד הבבלי והרמב"ם, כך גם אקוינס אחריהם מתאר חטא זה כחטא שעונשו מוות, וכמו התלמוד גם אקוינס מבהיר כי אין מדובר בעונש מוות פיסי, אלא במותה של הנפש.
תרבות: דוריאן גריי: כאשר היופי מסתיר את הכיעור
על פי ויקיפדיה, ערך תמונתו של דוריאן גריי
בספרו של אוסקר ויילד, תמונתו של דוריאן גריי (פילדלפיה, 1980), מסופר על דוריאן, צעיר המוכר את נשמתו תמורת נעורים ויופי נצחיים. יופיו של דוריאן כיסה על שחיתות ומעשי כיעור וניצול, ומבטו התמים היה כיסוי לערמומיות וסיאוב. באמצעות מעלליו של דוריאן, הביע ויילד בפשטות את התאוריות האסתטיות שלו, המחיש אותן ואת הסיכונים הטמונים בהן, ואף הציע קווים מנחים למי שיחליט לחיות חיים של יופי חסר תוחלת.