מראה מקום · קנאה ·

קנאה: כשהצלחת הזולת הופכת לכאב פנימי

מדוע הטוב שקורה לאחרים מרגיש לנו כמו איום אישי?

מקור: קולות מן המסורת: קנאה כמחלה נפשית וגופנית

"הקנאה היא הנטייה לראות בחרדה את טובתו של הזולת, אף שאין בה כדי לגרוע מטובתנו שלנו." (עמנואל קאנט)

"כתוב 'ורקב עצמות קנאה' - כל מי שיש לו קנאה בלבו, עצמותיו מרקיבים, כל שאין לו קנאה בלבו, אין עצמותיו מרקיבים." (שבת קנב ע"ב; ע"פ משלי יד, ל)

(בתמונה: הקטקומבות של פריז)

ביאור: הרס עצמי: כשהקנאה נעשית פתולוגיה

קאנט מזהה את הקנאה כרגש לא רציונלי: היא לא מוסיפה לי דבר, היא רק מבקשת להחריב את המזל של האחר. חז"ל (בפירוש לדברי שלמה המלך) לוקחים זאת צעד קדימה ומגדירים זאת כפתולוגיה פיזית – הקנאה אינה נשארת בנפש, היא חודרת אל העצמות ומייצרת "רקב".

דעה: מעבר לתבונה: המחיר האמיתי של תשוקה לשלד זר

קאנט תלה תקוות גדולות בתבונה, אבל גם הוא ידע שיש יצרים שהתבונה בכל כוחה והסבריה לא תוכל להציל. אף אחד לא קונה פרארי כדי להגיע מהר לעבודה, קונים פרארי כדי שמי שיושב בטויוטה בפקק לידך יבלע את רוקו. מאחורי הדימויים של הגמרא יש ביולוגיה, קנאה אוכלת בכל פה את גוף הנשא, העצמות מרקיבות כי השלד מתפורר. זהו המחיר של מי שרוצה בשלד של חבירו במקום להעריך את שלו עצמו.

הרחבה: המדע של הכאב: קנאה כפציעה מוחית

מחקרים בנוירו-כלכלה מראים שצפייה בהצלחה של דומים לנו מפעילה את ה-Anterior Cingulate Cortex, אותו אזור במוח שמעבד כאב פיזי. הקנאה היא פציעה מוחית שדורשת "תרופה" בדמות נפילתו של האחר. ביידיש לועגים לקנאי האומר: זאָל מיר אויסגעשטאָכן ווערן איין אויג, אַבי דעם שכן ביידע (הלוואי שתישרף לי עין אחת, ובלבד שלשכני יישרפו שתיים), ובמדרש ילקוט שמעוני (משלי, רמז תתקנג) מסופר על ויכוח בין אחד קמצן, לשני קנאי, כאשר כל אחד לא יכול לסבול שחבירו יקבל יותר ממנו. הפתרון הופך להיות - מי יסבול יותר.

תרבות: עבדים לקנאה: ברי סחרוף על התחרות האינסופית

ברי סחרוף, אחד היוצרים הגדולים בישראל, כתב את השורות הבאות בשירו 'עבדים' (נגיעות, 1998):

חלונות ראווה יפים פה / זה הכל למכירה / גם אנחנו תלויים / עם פתקי החלפה / אז מה נעשה עם הכעס הזה / מה יהיה עם הקנאה / כולם רוצים להיות חופשיים / אבל ממה אלוהים ממה.

השיר עסוק בעבדות, ולהבדיל מאלו שישבו על נהרות בבל וקוננו על ציון שנחרבה, אנחנו עבדים ע"י ההתמכרויות שלנו, המניפולציות של פרסומאים ופוליטיקאים, וגם ע"י הקנאה שלנו, שניזונה מן התחרות האינסופית, ומן המירוץ אחרי פרסום ועונג.