סביבה: כאשר האתיקה חורגת מהאדם אל הקהילה הביוטית

מקור: קריאה לאתיקה של השלמות והיציבות

"חִדְלוּ לבחון כל שאלה של שימוש בקרקע אך ורק מנקודת המבט של הכדאיות הכלכלית. עליכם לבחון כל שאלה במונחים של מה שנכון מבחינה אתית ואסתטית, ממש כפי שאתם בוחנים את תועלתה הכלכלית. דבר הוא נכון כאשר הוא נוטה לשמר את השלמות, היציבות והיופי של הקהילה הביוטית (היצורים החיים והצומח). הוא שגוי כאשר הוא נוטה אחרת".

(אלדו לאופולד, "אתיקה של אדמה", 1949)

ביאור: מהמוסר הבין-אנושי אל המוסר האקולוגי

אלדו לאופולד מחדש כי האתיקה אינה רק בין איש לרעהו, אלא בין איש לסביבתו האקולוגית. המוסר האקולוגי שומר על האסתטיקה של העולם, על היציבות של המגוון החי, ושלמותו. לאופולד דורש מאיתנו לאמץ פרספקטיבה רחבה, ארוכת-טווח ומערכתית, במקום הראייה האנושית הצרה והמיידית, שהיא בדרך כלל תועלתנית ומיידית בלבד.

דעה: בין אקולוגיה עמוקה לתועלתנות ירוקה

רבים מאיתנו סבורים שאנו "ירוקים" בטענה כי אנו זקוקים לאויר נקי, לשמירת משאבים לדורות הבאים, ליופי שנותן מרגוע, אולם לא לזו אנו מייחלים. לאופולד דורש אקולוגיה עמוקה: לטבע יש זכות קיום ללא תלות בנו. בספר איוב אלוהים מתגאה בפני איוב במפלצות הים שאין לאדם שום תועלת או שליטה בהן (איוב פרק מ, פסןקים כה-כח). נוח נצטווה להציל בתיבה גם את הטורפים והטמאים, לא רק את מה שניתן ומותר באכילה. מצד שני, האם לטבע 'איכפת' מה מצבו? האיזון האקולוגי יישמר תמיד, לאורך זמן, בעלי חיים וצמחים ייעלמו ויבואו חדשים, חוק שימור האנרגיה מתקיים תמיד, רק לאדם יש מודעות, ובהחלט ייתכן, למרות הכל, ששמירת הטבע קשורה לאדם, בעוד הטבע 'יסתדר כבר'.

הרחבה: הצבי כצד במשפט: מעמד הטבע בהלכה ובחוק

בעקבות תכנית המתאר לבניה בהרי ירושלים, עתרו אנשי העמותות להגנת הטבע כנגד תכנית המתאר. בין העותרים הופיע כעותר: 'הצבי הישראלי', כצד במשפט. כך הגיב כבוד השופט אליקים רובינשטיין:

"במשפט העברי יתכן מעמד לבעל חיים כצד למשפט. המשנה בסנהדרין (פרק א' משנה ד'), בדונה בבהמות ובחיות שהמיתו אדם, קובעת כי "שור הנסקל – בעשרים ושלושה", קרי, שור שהמית אדם נידון בעשרים ושלושה דיינים, והוא הדין לזאב, לארי, לדוב, לנמר, לברדלס ולנחש, שהמיתו אדם - נדונים הם לסקילה על ידי בית דין של עשרים ושלושה. כך בהלכה – אך סבורני כי לא כך בדין הישראלי.

לבעלי החיים מקום הראוי להם למניעת צערם, ורווחתם מושגת באמצעות בני אדם וארגונים המתמסרים לכך, ושערי העמידה פתוחים לעותרים ציבוריים. אין בעלי החיים, ככל הנראה, בעלי מעמד בדין כשלעצמם, וכך גם הצבי בענייננו, בניגוד לשאר העותרים בעתירה דנא, הרשאים - אם ירצו - להעלות טענות גם בנושא הצבי, בשמם שלהם כדורשי טובת הצבי".

ההלכה העניקה זכות עצמאית לחיים ולכבוד גם לטבע, בעוד החוק הישראלי (ורוב החוקים בעולם כולו) מעניק זכויות כאלו רק למען האדם.

תרבות: הקונפליקט הטראגי של הקיום בראי הקולנוע

סרטי ילדים ומבוגרים רבים עסוקים בשמירת הטבע, בדרך כלל סביב מצבו של האדם בעולם. סרטים כמו 'פוקהונטס' (דיסני, 1995), תזיזו ת'רגליים (האחים וורנר, 2006), מואנה (דיסני 2018), היום שאחרי מחר (פוקס, 2004), עסוקים באדם ומציגים דיסטופיות אקולוגיות. סרטים בודדים מביטים על הסוגיה באופן מורכב יותר, אחד מהם הוא הסרט "הנסיכה מונונקי" (יפן, 1997) שאינו מציג "טובים" ו"רעים". הוא מציג קונפליקט טראגי: הגבירה אבושי הורסת את היער כדי לבנות עיר ולסייע למצורעים (מעשה הומני), אך בכך מעירה את זעם הטבע. הסרט מציג את המחיר הכואב של הקיום: כדי לחיות אנו חייבים לקחת מהטבע; השאלה היא כיצד עושים זאת מבלי להפוך למפלצות.