משפחה: בין חירות לאהבה - מסע אל תוך דילמת הנישואין

מקור: את חירותי - שיר אהבה לכלא החם

"אַתְּ חֵרוּתִי.

בְּלַיְלָה קַר אֶחָד,

הֵפַרְתִּי אֶת בְּרִיתֵנוּ.

כָּךְ, לְבַדִּי,

עָרַקְתִּי מֵהַשְּׁבִיל

עָלָיו פָּסַעְנוּ שְׁנֵינוּ.

בָּגַדְתִּי בָּךְ, חֵרוּתִי הַטּוֹבָה,

אֶל הַכֶּלֶא פָּסַעְתִּי בְּצַעַר.

אֶל הַכֶּלֶא הַחַם אֲשֶׁר שְׁמוֹ אַהֲבָה

נֶאֱסַפְתִּי כְּמוֹ נַעַר,

וְסוֹהֶרֶת יָפָה בִּתְנוּעָה רְחָבָה

נָעֲלָה אֶת הַשַּׁעַר."

(את חירותי, ג'ורג' מוסטקי. תרגום: יורם טהרלב)

ביאור: השאנסון הצרפתי והמחיר החבוי של האהבה

יוסף מוסטקי נולד במצרים למשפחה יהודית, והיגר עם משפחתו לצרפת, שם הפך לאחד מגדולי השאנסון, זרם רומנטי ותיק ששינה פניו במאה ה-20. השיר 'Ma liberté', שכתב ושר מוסטקי, מציג את מוסר הנישואין ככלא, חם ונעים ככל האפשר, אך כלא שכולם צועדים אליו, ואת שעריו סוגרת האישה. זהו מחיר האהבה, מצהיר מוסטקי.

דעה: האדם נולד חופשי, ובכל מקום נתון הוא בכבלים

כל איש ואישה בעולם כבולים למשהו. לעבודה, למשפחה, לכסף, לאלכוהול, לילדיהם. המשפחה, כפי שכל אדם נשוי יודע, כובלת את בני הזוג לבית, לפרנסה, לחינוך וגידול הילדים, ולאורך ההיסטוריה היו אלו הנשים שבעיקר נכבלו למשפחה, עד שהגיעה העת החדשה והגברים נתבקשו גם הם לתת כתף ושותפות. מאותו הרגע ירד אחוז הנישואין כמו גם מספר הילדים, ובמקום ששני בני הזוג יהיו שותפים בכבלי המשפחה, רבים בעולם מעדיפים את החירות ממנה.

הרחבה: סטטיסטיקה של זוגיות: ממזרח תיכון למערב

לפי נתוני הלשכה הממשלתית לסטטיסטיקה בישראל אחוז הגירושים תלוי באזור המגורים ובשייכות החברתית, אולם הוא נע בין 10 אחוזים בחברה החרדית והערבית ועד ל-30 אחוזים בתל אביב, ממוצע נמוך לעומת מדינות אחרות בעולם המערבי. בשנת 2020 נוכחה אירופה לגלות שרבים ממנהיגיה ללא ילדים, תרזה מיי בלונדון, עמנואל מקרון בפריס (לאשתו ילדים מנישואין קודמים), אנגלה מרקל בברלין, סבסטיאן קורץ באוסטריה, ועוד. בחלק ממדינות אירופה אחוז הגירושין גבוה מ-40%, ורבים כלל לא ממסדים את הזוגיות שלהם.

תרבות: שיר אהבה בדואי - הגרסה הישראלית לדילמה

גם בישראל נכתב שיר דומה לשיר של מוסטקי. בשנת 1978 כתב איציק ויינגרטן את 'שיר אהבה בדואי'. לא היהודים הם אלו הרואים בנישואין כלא, אלא דווקא הגברים הבדואים! השיר עצמו מדבר על זוג אוהבים השוכנים באוהל. בעוד האישה רוצה להשתקע ("חדל להיות כמו החולות אני רוצה אותך כמו סלע") הגבר חש תשוקה אל נדודי המדבר למרות שהבטיח לה להשתקע איתה. לאחר זמן מסוים נוטש אותה הגבר ויוצא אל הנדודים למרות הבטחתו ("וכשפרצו השיטפונות שכח את כל מה שהבטיח... במחול טירוף בקני הסוף נסחף שיכור כמו חול ברוח"). כשחוזר הגבר אל אוהלו מגלה שהאישה יצאה גם היא לנדודים, והשאירה מסר רקום ש"גם אותי סופה נודדת סחפה".