מצרים: המסע ממיצר הדיבור אל חירות הקול

מקור: המיצר שבין המוח ללב: הבנת גלות הדיבור

"וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת פֶּסַח וִיצִיאַת מִצְרַיִם, כִּי מִצְרַיִם הוּא בְּחִינַת מֵצַר הַגָּרוֹן… שֶׁזֶּה הָיָה עִקַּר גָּלוּת מִצְרַיִם שֶׁהָיָה הַדִּבּוּר בַּגָּלוּת. וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא פֶּסַח, כִּי אָז הָיָה יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁיָּצָא הַדִּבּוּר מֵהַגָּלוּת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת פֶּסַח - 'פֶּה סָח'."

(רבי נחמן, ליקוטי הלכות)

ביאור: פסיכולוגיה של השתקה: כשהמילים נחנקות במצרים

תורת החסידות מביטה על הפסיכולוגיה של 'מצרים': מצרים אינה מדינה, היא המיצר שבין המוח (ההבנה) ללב (הרגש). הדיבור במצרים הוא צר, צרה, מיצר, הוא מחניק את המילים, ופועל בכח. הידיים מדברות. החג, הוא חג הדיבור - גלות הדיבור שהוחנק והושתק, פה - סח.

דעה: השתקה מודרנית: מדעת קהל ועד בינה מלאכותית

כאמור, יציאת מצרים היא בעיקר, בין אם כאליגוריה ובין אם כפשט הדברים, גאולת הדיבור. אלא שמאז האנושות למדה להשתיק באמצעים אחרים, אסתטיים יותר, ע"י דעת קהל, פוליטיקלי קורקט, מערכות חינוך כושלות, אמצעי מדיה המכתיבים את הנאמר, וכמובן כיום, AI.

הרחבה: שבירת המיצר: מקיבעון תפקודי לחירות מחשבתית

בפסיכולוגיה, "קיבעון תפקודי" (Functional Fixedness) הוא היכולת לראות חפץ, אדם או סיטואציה רק בדרך אחת, "הדרך המקובלת", בעיניים צרות. המחקר המדעי מראה שדווקא מצבים של "שבירת שגרה" (כמו מכות מצרים במובן המטאפורי) הם אלו שמאפשרים למוח ליצור קשרים חדשים ולצאת מהמיצר. לפתע, לאחר יאוש, יוצאים מן המיצר, לפתע יש פתרון. רק שכדי שזה יקרה צריך לעיתים קרובות מהפכה, או להמשיך ולעקוב אחרי 'מראה מקום'.

תרבות: מרסדס סוסה: הקול של חסרי הקול

בשנת 1976 התבסס בארגנטינה שלטון צבאי, אכזרי ואלים. באותה עת, אישה צעירה הופכת לאחת היוצרות הגדולות בעולם, מרסדס סוסה, שכונתה בידי בני עמה 'הקול של חסרי הקול'. במשך שנים רבות סוסה הייתה גולה נרדפת, עד לנפילת המשטר, אולם שיריה המשיכו להיות שירי מחאה, עד להלוויתה המלכותית בשנת 2009, בארגנטינה ושלשה ימי אבל הוכרזו בארגנטינה. סוסה שיתפה פעולה עם אמנים ישראלים רבים, והייתה אהודה מאוד בישראל. הנה ביצוע מרגש של אחד משירי המחאה ששרה, "Solo le pido a Dios" ("רק זאת אבקש מאלוהים"). הנה תרגום לעברית:

רק זאת אבקש מאלוהים: שלא אהיה אדישה לכאב, שהמוות היבש לא ימצא אותי ריקה ובודדה, מבלי שעשיתי די. / רק זאת אבקש מאלוהים: שלא אהיה אדישה לעוול, שאלוקים לא יכה בי בלחי השנייה אחרי שציפורני המלחמה ישרטו אותי. / רק זאת אבקש מאלוהים: שלא אהיה אדישה למלחמה, היא מפלצת גדולה ועצומה על כל התמימות של האנשים. / רק זאת אבקש מאלוהים: שלא אהיה אדישה למרמה, אם בוגד אחד יכול יותר מאומה שלמה – שלאוממה זו לא תאבד התקווה. / רק זאת אבקש מאלוהים: שלא אהיה אדישה לגלות, של מי שחייבת לעזוב את מולדתה כי תרבותה הוקעה כחסרת ערך.