מלחמה: בין כיבוש הארץ לכיבוש הנפש - מסע אל תורת הניצחון של קלאוזביץ'

מקור: שלושת יסודות הניצחון: כוח, אדמה ורצון

עלינו להבחין בין שלושה דברים המכילים את כל השאר בתוכם: הכח הצבאי, האדמה, ורצון האויב. את הכח הצבאי יש להשמיד, כלומר להביאו למצב שבו לא יוכל להילחם עוד. את הארץ יש לכבוש, משום שבתוכה עלול לצמוח כוח צבאי חדש.

אך אפילו נעשו שני הדברים הללו, עדיין אין לראות את המלחמה, כלומר, את רגשות האיבה ואת פעולתם של גורמים עוינים, כאילו באה אל קיצה, בטרם הובס גם רצונו של האויב. כלומר, יש להביא את ממשלתו ואת בעלי בריתו לחתימת שלום, או שיש להכניע את העם.

זאת משום שאפילו נחזיק בארץ כולה, המלחמה עלולה לפרוץ מחדש, מתוך הארץ או מבחוץ, על־ידי בעלות הברית. הדבר עלול להתרחש, בוודאי, גם לאחר חתימת השלום, אך אין הוא מורה אלא על כך, ששום מלחמה אינה מכילה בתוכה את הגורמים להכרעה מושלמת ולהסדר סופי.

(פון קלאוזוביץ', על המלחמה, כרך א, ספר ראשון, פרק 2)

ביאור: פילוסופיית המלחמה של קלאוזביץ': מדוע ניצחון צבאי אינו מספיק

פון קלאוזביץ' היה קצין והוגה דעות גרמני בן המאה ה-19, הנחשב לאחד מאבות תורת הלחימה המודרנית. במקור שלפנינו טוען קלאוזביץ' כי מטרת המלחמה היא משולשת: להשמיד את צבא האויב, לכבוש את אדמתו ולשבור את כח הרצון שלו. אולם, מלחמה לבד לא תביא לנצחון מוחלט ללא כניעה מוחלטת או חתימה על הסכם שלום.

דעה: אורך רוח נגד מוסר: האם כל האמצעים כשרים למען הניצחון?

לחימה היא חלק מאסטרטגיה רחבה יותר הכוללת גם מדיניות, כלכלה, ערכים ואידיאולוגיות. הבעיה היא חוסר היכולת שלנו לאזן בין כל אלה. מלחמה עולה כסף, כסף שנלקח ממטרות רווחה, שגשוג ואיכות חיים, היא גם פוגעת, לפחות אצל אנשים מוסריים, בערכים חשובים, וכמובן עומדת מול אידיאולוגיות אחרות, עקשניות כשלעצמן. במצב כזה, טוען קלאוזביץ', זה שיגלה אורך רוח ונחישות הוא זה שינצח. לדעתו, ממשלה שלא מנצלת את כל משאביה כדי להכניע את האויב היא ממשלה חלשה ולא מוסרית, והמשאב החשוב ביותר שלה הוא גיוס כוחות העם כולו. כיום, בעולם של נשק להשמדה המונית, עולה השאלה: האם נכון להקריב את הכל למען הניצחון, גם אם המטרה צודקת?

הרחבה: טרור ולוחמי חופש: כשההגדרות קובעות את המציאות

המקור למילה טרור הוא הפועל הלטיני terrere, שמשמעותו להפחיד, להטיל אימה. בשימושו המודרני קשה להגדיר מהו טרור, ומיהו טרוריסט. האם טרור הוא מלחמה באוכלוסיה אזרחית? האם הכוונה למי שמחזיק בנשק ולוחם בלא היתר של מדינה או מוסדות בינלאומיים? האם אלימות פוליטית היא טרור? באופן טבעי כל צד רואה בעצמו 'לוחם חופש', 'קרבן', 'מתגונן', ואת הצד השני כפעולת טרור.

כך מגדיר ד"ר בעז גנור במאמרו 'תופעת הטרור' מהו טרור: "מאבק אלים אשר במסגרתו נעשה שימוש מכוון באלימות כלפי אזרחים, על מנת להשיג מטרות פוליטיות". לעומת זאת, מחלקת המדינה של ארה"ב מגדירה טרור כ"שימוש מכוון באלימות נגד גורמים לא לוחמניים", כדי להכליל גם פגיעה בחיילים שאינם במצב לחימה, כמעשה טרור.

תרבות: ספרטה והרייך השלישי: כאשר מדינה הופכת למכונת מלחמה

במשך שמונה מאות שנה, בין השנים 1000 לפנה"ס ועד 200 לפנה"ס, הייתה ספרטה - אחת מערי המדינה (פוליס) של יוון - מעצמה צבאית. לספרטה היה צבא קטן וחכם שהיה אימת הסובבים, מדינת-צבא שכל אזרחיה הקדישו את חייהם, החל מגיל שש ועד גיל שישים, לאימוני צבא ולמלחמה. האגדה מספרת כי תינוקות חלשים שלא נועדו למלחמה הומתו בילדותם, אולם אין כל הוכחה כי אכן כך היה, למרות שהיטלר ראה בזה מודל שהצדיק השמדת החלשים והחולים.

לני ריפנשטאל, במאית סרטי התעמולה הנאצית, מציגה בסצנת הפתיחה של סרטה 'אולימפיה' את הקשר בין ספרטה העתיקה ללוחם הגרמני. ריפנשטאל גורמת לפסלי השיש היווניים "להפוך" בהדרגה לספורטאים גרמנים חיים, בשר ודם. יש לומר כי גרמניה, כמו ספרטה, היו שתיהן אכזריות במיוחד, כלפי פנים וכלפי חוץ.

בתמונה: חייל גרמני בכרזת גיוס לוורמאכט - סמל לדמות ה"ארית" המושלמת - שלבסוף התברר לנאצים כי אביו יהודי (ורנר גולדברג, בתמונה).