מלחמה: בין הכרח הקרב לקריאה לאנושיות

מקור: אמנת ג'נבה: קו אדום באפלת הקרב

נתגלע בשטחו של אחד מבעלי האמנה סכסוך מזוין, שאינו בעל אופי בינלאומי, יהא כל צד בסכסוך מחויב להנהיג, בתורת מינימום, את ההוראות הבאות:

(1) בני אדם, שאינם נוטלים חלק פעיל בפעולות האיבה, לרבות חיילים שהניחו את נשקם, וחיילים שהוצאו מן המערכה עקב חולי, פצעים, מעצר או כל סיבה אחרת, יהיו נוהגים בהם תמיד מנהג אנושי:

למטרה זו, המעשים שלהלן אסורים בכל עת ובכל מקום בנוגע לאנשים הנ"ל:

(א) מעשה אלימות בנפשו ובגופו של אדם;

(ב) לקיחת בני ערובה;

(ג) מעשי התעללות בכבודו של אדם, ובפרט יחס השפלה וזלזול;

(ד) חריצת דינו של אדם והוצאתו להורג של אדם ללא פסק דין;

(אמנת ז'נבה הרביעית, סעיף 3) *בתמונה: פלורנס נייטינגייל (12 במאי 1820 – 13 באוגוסט 1910), מייסדת מקצוע הסיעוד המודרני.*

ביאור: מי מוגן ומי חשוף בלהבות המלחמה

אמנה זו היא חלק מארבע אמנות העוסקות בהתנהגות ראויה של אומות בזמן מלחמה. האמנה עוסקת בהגנה על אוכלוסייה שאינה לוחמת, וקובעת כי מי שלא מאיים באופן ישיר ומיידי, בין אם הוא אזרח או חייל שהניח את נשקו - אין לפגוע בו. זאת למעט הגבלת זכות התנועה או סגר מוחלט, ורק להשגת יעדים צבאיים מוכחים.

דעה: בין זיכרון השואה למציאות ישראלית מורכבת

אמנות ג'נבה היו תוצאה של מאורעות מלחמת העולם השניה, שם נרצחו מיליונים רבים של אזרחים בכוונה תחילה. מדינות רבות, במרכז אירופה ובמזרחה, פעלו כארגוני טרור בשנות ה-40 תוך סילוק והשמדת רבים מתושביהם, ביניהם כמובן בני עמנו. ברבות השנים הפכה האמנה לכלי ניגוח כנגד ישראל דווקא, ובשימוש במונחים של נאציזם, פשיזם, שואה, השמדה, רצח עם, כדי לחבר את האמנה גם לימים אלו. בית הדין הגבוה לצדק בישראל רואה בחלקים מאמנת ז'נבה 'דין הסכמי' בלבד (המחייב חקיקה מפורשת) ולא 'דין מנהגי' (המחייב אוטומטית כחוק עליון), ולכן במקרים רבים החוק הישראלי המקומי גובר עליה.

הרחבה: התורה והמלחמה: אנושיות כערך עליון

חוקי המלחמה בתורת ישראל כוללים כמה עקרונות (ספר דברים, פרקים כ-כא). העקרון האחד כי החברה האזרחית קודמת למאמץ המלחמתי: מי שעומד להינשא, ומי שנטע כרם וטרם זכה ליהנות מפירותיו, או בנה בית חדש וטרם גר בו - פטור ממלחמה. עקרון נוסף קשור בחברה האזרחית של האויב, שיש לכבדה, ולכן אין להשחית עצי פרי של האויב, כמו גם כל משאבי טבע אחרים. התורה גם אוסרת אונס בשדה הקרב, אולם מתירה לקיחת נשים שנפלו בשבי כדי להינשא להן, וזאת תוך איסור מוחלט לפגוע בהן. אכן, עצם חטיפתה לנישואין נראית בעיני חכמים מעשה פסול, אולם ביחס למקובל במלחמות אפילו עד ימינו אלה, זהו מעשה תיקון המחייב את הלוחם היהודי לדאוג לנשים הללו במקום להתעמר בהן.

תרבות: סעודה אחרונה: כאשר האמנות פוגשת את המציאות

לפני כ-25 שנה צילם עדי נס את אחת היצירות הידועות בישראל - 'ללא כותרת' שמה. התצלום מחקה את הציור המפורסם של דה וינצ'י, 'הסעודה האחרונה', רגע לפני שישו הוצא להורג. בצילום של נס מופיעים 14 חיילים, כולם עסוקים ומחויכים, מלבד שניים: החייל שבמרכז השולחן וזה שעומד בצד שמאל של הצילום, שניים המבינים כי ייתכן שזו סעודתם האחרונה.

במלחמת חרבות ברזל, 13 באוקטובר 2024, ישבו חיילי גולני בחדר האוכל של בסיס האימונים במרכז הארץ לעוד ארוחה רגילה, כשלפתע התרסק כטב"ם לתוך חדר האוכל. ארבעה חיילים נהרגו, אמיתי אלון, עומרי תמרי, יוסף הייב ויואב אגמון, ז"ל.