מלחמה: בין חורבן לגאולה - כוח השינוי שבמשבר

מקור: קול הנבואה בתוך הסערה

כְּשֶׁיֵּשׁ מִלְחָמָה גְדוֹלָה בָּעוֹלָם, מִתְעוֹרֵר כֹּחַ מָשִׁיחַ. עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ, זְמִיר עָרִיצִים, הָרְשָׁעִים נִכְחָדִים מִן הָעוֹלָם וְהָעוֹלָם מִתְבַּסֵּם, וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמָע בְּאַרְצֵנוּ. הַיְחִידִים הַנִּסְפִּים בְּלֹא מִשְׁפָּט, שֶׁבְּתוֹךְ הַמַּהְפֵּכָה שֶׁל שֶׁטֶף הַמִּלְחָמָה, יֵשׁ בָּהּ מִמִּדַּת מִיתַת צַדִּיקִים הַמְכַפֶּרֶת. עוֹלִים הֵם לְמַעְלָה בְּשֹׁרֶשׁ הַחַיִּים וְעַצְמוּת חַיֵּיהֶם מֵבִיא עֵרֶךְ כְּלָלִי לְטוֹבָה וּלְבִרְכָה אֶל כְּלַל בִּנְיַן הָעוֹלָם בְּכָל עֲרָכָיו וּמוּבָנָיו. וְאַחַר כָּךְ, כְּתוֹם הַמִּלְחָמָה מִתְחַדֵּשׁ הָעוֹלָם בְּרוּחַ חָדָשׁ וְרַגְלֵי מָשִׁיחַ מִתְגַּלִּים בְּיוֹתֵר, וּלְפִי עֶרְכָּהּ שֶׁל גֹּדֶל הַמִּלְחָמָה בְּכַמּוּתָהּ וְאֵיכוּתָהּ, כָּכָה תִגְדַּל הַצִּפִּיָה לְרַגְלֵי מָשִׁיחַ שֶׁבָּהּ.

(הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אורות המלחמה, פרק א)

ביאור: המחיר האנושי של התמורה ההיסטורית

בזמן מלחמת העולם הראשונה, כותב הרב קוק כי מלחמה, עם כל נוראותיה, היא עת לשינוי. מהפכה נדרשת כדי לחדש את העולם, להביא גאולה חדשה ולקרב את ימות המשיח. המלחמה, מדגיש הרב קוק, אינה עניין אישי; אלו שנהרגים בה לא נהרגו עקב חטאים פרטיים, אלא משום שזו מלחמה. דמם של הנופלים והקרבת חייהם מביאים תיקון גדול בעולם. במותם ציוו לנו את החיים.

דעה: בין אבולוציה למהפכה: מתי נדרש דם לתיקון?

מהלך ההיסטוריה פועל בשתי תנועות: תנועה אחת של שינוי ותיקון - אבולוציה איטית; ותנועה שניה של מהפכה וחורבן - רבולוציה של דם, יזע ודמעות. רוב הזמן אנו נדרשים לפעול במתינות, בשינוי ותיקון רגישים, בביטחון ובשכל ישר. אולם המתינות גורמת לעיתים לחוסר עירנות, לחיים חסרי משמעות, לסיאוב ולשעמום.

לכן לעיתים באה מלחמה - מלחמה שמתקנת את החברה, שמחזירה תקווה ואומץ ודורשת הקרבה. הרב קוק מביט על ראשית המאה ה-20 ורואה עולם המתנער מימי הבערות והאכזריות, עולם שנלחם למען תיקון המציאות.

הרחבה: הרומנטיקה והמלחמה: תפיסות אירופיות של המאה ה-19

בשלהי המאה ה-18 קמה התנועה הרומנטית, שהובילה תהליכים היסטוריים במאה ה-19. אנשי התנועה דגלו בלאומיות, אינדיבידואליזם, רגש, טבעיות ופשטות, הקשבה פנימית וגבורה.

ההיסטוריונית ברברה טוכמן, בספרה "המגדל הגאה" (בפרק The Steady Drummer), מביאה את דבריו של היינריך פון טרייטשקה (Heinrich von Treitschke), היסטוריון ומדינאי גרמני:

"המלחמה, כך לימד פון טרייטשקה, היא המזור היחיד לאומות חולות... התקווה למגר את המלחמה איננה רק חסרת שחר, אלא אף בלתי מוסרית. 'היעלמותה [של המלחמה] תהפוך את הארץ להיכל עצום של אנוכיות.'... המלחמה נתפסה כמרחץ מטהר, כ'מעיין נעורים' כנגד הזרמים העבשים של החומרנות הגואה... הרעיון בדבר המלחמה ככורח ביולוגי, כתנאי לבריאותה של האומה, הלך והתפשט".

הרב קוק גם הוא רואה במלחמה דרך לתיקון עולם, אולם לא כדרך חיים, כדרך להתגוננות וליצירה, ולא ככלי שליטה ואכזריות.

תרבות: יורים ובוכים: הפרדוקס המוסרי של הלוחם

לאחר מלחמת ששת הימים החל שיח לוחמים הקרוי 'יורים ובוכים', כלומר כאלו שנלחמים באויב אך חשים ייסורי מצפון. הנה קטעים מרשימה סטירית של קובי ניב:

עוד כשהיה בהכשרה אמר זאב שבלי כוח לא יקום כאן שום דבר וסוניה הסכימה איתו, אבל אמרה שבלי מוסר לא יישאר כאן שום דבר וזאב הסכים איתה. לכן, החליטו, יקראו לבנם הראשון 'יורים' ויחנכו אותו לירות, ולבנם השני יקראו 'בוכים' ויחנכו אותו לבכות. וכן היה.

אלא שבערב, כשהיה יורים חוזר מאימוני הירי, היתה סוניה, שהאמינה שבלי מוסר לא יישאר כאן שום דבר, מלמדת את בנה גם לבכות. ואילו כשהיה בוכים חוזר בערב מאימוני הבכי, היה זאב, שהאמין שבלי כוח לא יקום כאן שום דבר, מלמד את בנו גם לירות. וכך יצאו יורים ובוכים אל החיים.

בכל פעם שיש מלחמה מתייצבים יורים ובוכים ראשונים אל הדגל, כי כך חינכו אותם. הם לוחמים כאריות, טסים כנשרים והורגים ללא חת. 'יורים ובוכים הם מיטב הנוער,' - אומר תמיד המפקד אחרי הקרב.