מחאה: הדגל השחור מעל הפקודה - כשהמצפון מתעמת עם החובה לציית

מקור: דוקטרינת הדגל השחור: כשהפקודה דוקרת את העין ומקוממת את הלב

סימן ההיכר של פקודה "בלתי חוקית בעליל" - מן הדין שיתנוסס כדגל שחור מעל לפקודה הנתונה, ככתובת אזהרה האומרת: "אסור!". לא אי חוקיות פורמלית, נסתרת או נסתרת למחצה, לא אי חוקיות המתגלה רק לעיני חכמי משפט חשובה כאן, אלא: הפרת חוק גלויה ומובהקת, אי חוקיות ודאית והכרחית המופיעה על פני הפקודה עצמה, אופי פלילי ברור של הפקודה או של המעשים שהפקודה מצווה לעשותם, אי חוקיות הדוקרת את העין ומקוממת את הלב, אם העין אינה עיוורת והלב אינו אטום או מושחת - זוהי מידת אי החוקיות הדרושה כדי לבטל את חובת הציות של חייל ולהטיל עליו את האחריות הפלילית למעשיו.

(ביד"צ מר3/57/ תובע צבאי נ' רס"ן מלינקי ואח', פס"מ יז 90, עמ' 214-213)

ביאור: הטרגדיה של כפר קאסם: המבחן שקבע את הגבול

ב-29 באוקטובר 1956, הורה פיקוד המרכז של צה"ל על עוצר על הכפרים הערבים במשולש (מורדות הרי שומרון), החל מהשעה 17:00. גדוד של משמר הגבול בפיקודו של רס"ן שמואל מלינקי קיבל הוראה להרוג את כל מי שמיפר את העוצר. אחת המחלקות עצרה כמה מתושבי כפר קאסם שלא ידעו על העוצר וחזרו מיום עבודה מאוחר משעת העוצר, ו-43 מתושבי הכפר נורו למוות ע"י המחלקה. בבית המשפט התגוננו היורים בטענה כי הם ביצעו הוראה מפורשת של מפקד הגדוד, אולם השופט בנימין הלוי, ראש ההרכב בבית המשפט הצבאי בירושלים, פסק כי הם אשמים, משום שזו 'פקודה בלתי חוקית בעליל'. כל חייל וכל איש ואישה חייבים לציית לחובה המוסרית כאשר היא ברורה באופן שאין עליה עוררין. המעורבים בפרשה ריצו את עונשם בכלא.

דעה: האזור האפור: כשהמובהק הופך למורכב

אירועי כפר קאסם היו מבחן קל יחסית. מתוך שמונה מחלקות ששמעו את אותה פקודה, רק אחת פתחה באש. במבחן האדם הסביר, ברור כי הריגת פועלים החוזרים מעבודתם, מבלי שידעו על העוצר, היא וודאי פקודה בלתי חוקית בעליל. אולם, ברוב המקרים לא מדובר באירוע מובהק שכזה. ברווח שבין פקודה בלתי חוקית בעליל לבין פקודה ברורה ומקובלת, נטוש ויכוח גדול. לאורך השנים עמדו לדיון פקודות לפינוי יישובים, סירוב להתגייס מטעמי מצפון, וחסימות כבישים.

הרחבה: סרבנות המצפון הסלקטיבית: חירות או התפוררות?

בג"ץ 7622/02 - דוד זונשיין נ' הפרקליט הצבאי הראשי

כבוד השופט אהרן ברק:

בחברה פלורליסטית כחברה הישראלית ההכרה ב'סרבנות המצפון הסלקטיבית' עשויה לרופף את החישוקים המחזיקים אותה כעם. אתמול ההתנגדות הייתה לשרת בדרום לבנון. היום ההתנגדות היא לשרת ביהודה ושומרון. מחר ההתנגדות תהיה להסרת מאחזים אלו או אחרים באזור. הצבא של העם עשוי להפוך לצבא של עממים המורכבים מיחידות שונות שלכל אחת מהן תחומים שבהם מותר לה לפעול מצפונית, ותחומים אחרים שבהם נאסר עליה מצפונית מלפעול. בחברה מקוטבת כחברה הישראלית זהו שיקול כבד משקל.

כבוד השופטת דורית בייניש:

כאשר החברה הישראלית מפולגת ומקוטבת, ובה קבוצות ויחידים בעלי הכרה מצפונית ואמונה עזה כל אחד בצדקת דרכו, קשה ביותר ההבחנה המתווה את גבולות הלגיטימיות של ה'סרבנות המצפונית הסלקטיבית' לסוגיה. רבים בקרבנו מבקשים לקבוע את גבולות הציות על-פי אמונתם ומצפונם ואף על-פי השקפתם הפוליטית. קו הגבול בין 'סרבנות מצפונית סלקטיבית' לבין השקפת עולם מדינית הוא אכן, כלשונו של חברי הנשיא, 'דק, ולעתים דק מדק'.

תרבות: האיש האלמוני מול הטנקים: כשהמרד הופך לאייקון

באפריל 1989 פרצו מהומות עממיות בסין, בדרישה לרפורמות דמוקרטיות במדינה. סטודנטים רבים התאספו בכיכר טיין-אן-מן, במרכז בייג'ין, בעוד חיילים חמושים יורים לתוך הקהל. אלפים נהרגו ונפצעו, אולם תמונה אחת אייקונית נותרה בזכרון: איש אלמוני עמד מול שיירת הטנקים ועצר אותה. רק לאחר חצי שעה נלקח האיש ע"י המשטרה הסינית, ונעלם מאז. עד היום אין איש יודע מיהו האיש האלמוני.