כעס: המטבע הנסתר של עידן הצומי

מקור: כשהנבזות הופכת לנפט של המאה ה-21

"רגשות שליליים כמו פחד וכעס עולים בקלות רבה יותר ושוכנים בנו זמן רב יותר מאשר רגשות חיוביים... הנבזיות התגלתה כ'נפט הגולמי' של חברות המדיה החברתית... כי היא מתדלקת משוב התנהגותי שלילי. כיוון שאין שום דבר אחר לחפש שם מלבד תשומת לב, אנשים נורמטיביים נוטים להפוך לדושבּאגים, פשוט מפני שהדושבּאגים הגדולים ביותר זוכים למירב תשומת הלב."

(ג'רון לנייר, עשרה טיעונים למחיקת חשבונות המדיה החברתית שלך עכשיו, 2018)

ביאור: האלגוריתם שגילה את האמת הביולוגית המצערת

לנייר, מאבות המציאות המדומה ומבקר חריף של עמק הסיליקון, מסביר שהאלגוריתם של הרשתות החברתיות אינו "רע" מטבעו, הוא פשוט כלי שמטרתו למקסם את הזמן שאנו מבלים מול המסך. המכונה גילתה באופן עיוור אמת ביולוגית מצערת: קל יותר להפעיל בני אדם באמצעות כעס ופחד מאשר באמצעות שמחה. לכן, המערכת מקדמת באופן אוטומטי תוכן שמייצר נבזיות ועימותים. הכעס הוא המטבע האפקטיבי ביותר בשוק תשומת הלב.

דעה: התמכרות לצדק קדוש: המגפה השקטה של זמננו

הכעס שלנו היום איננו אותנטי; הוא מוצר צריכה. כשאנחנו מתעצבנים מפוסט של פוליטיקאי או כתבה מקוממת, אנחנו לא "אזרחים מעורבים", אלא מכורים שמקבלים את מנת הדופמין שלהם. ההתמכרות ל"להיות צודק וכועס" היא המגפה של המאה ה-21. אנחנו מחפשים סיבות להיעלב ולהתרגז כי בלי הזעם הזה, החיים מרגישים ריקים ומשעממים. הכעס נותן לנו אשליה של משמעות ושל שייכות שבטית, בזמן שהוא בעצם הופך אותנו לבובות על חוט של יד נעלמה.

הרחבה: כשהזעם המוסרי הופך לרפלקס מותנה

מחקרים באוניברסיטת ייל (2021) הראו שמשתמשים המביעים זעם מוסרי (Moral Outrage) ברשתות חברתיות מקבלים חיזוקים חברתיים (לייקים) שגורמים להם להקצין את עמדותיהם לאורך זמן. המוח לומד ש"כעס = רווח". כך נוצרת חברה שבה המתינות נתפסת כחולשה, וההתלהמות היא הדרך היחידה לקבל אישור קיומי.

תרבות: דבורים רובוטיות והארס שמאחורי המקלדת

הפרק "Hated in the Nation" בסדרה "מראה שחורה" מציג עולם שבו זעם ברשתות חברתיות (שימוש בהאשטאג DeathTo#) מתרגם לרצח פיזי על ידי דבורים רובוטיות. המסר מצמרר: הקלות הבלתי נסבלת שבה אנחנו משחררים ארס וזעם מאחורי המקלדת יוצרת מפלצת שאי אפשר לשלוט בה, ובסופו של דבר היא פונה נגדנו.