זוגיות: האמנות הנסתרת של להיות עזר וגם כנגדו

מקור: הצירוף המסתורי שמגדיר זוגיות

" 'וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ':

אם זכה — עֵזֶר. לא זכה — כְּנֶגְדּוֹ, להילחם בו."

(רש"י על בראשית פרק ב, פסוק י"ח, מבוסס על בבלי יבמות סג,א)

ביאור: מראה הזוגיות: מה שנותנים הוא מה שמקבלים

התורה מתארת את האישה כ"עזר כנגדו" — צירוף שנראה סותר: איך אפשר להיות גם "עזר" וגם "כנגדו"? רש"י מפרש: אם האדם ראוי — בן הזוג יהיה לו לעזר; אם לא — יהיה כנגדו. הזוגיות היא מראה: מה שאתה מקבל תלוי במה שאתה מביא. בפירוש אחר של המילה 'כנגדו', הכוונה למוּל ולא לעומת, ואז הכוונה היא כי שניהם עומדים זה למול זה, לעזר איש לרעהו.

דעה: כשהתנגדות היא צורת האהבה העמוקה ביותר

הפרדוקס העמוק: לפעמים "כנגדו" הוא בדיוק מה שצריך. רבקה הלכה "כנגד" יצחק כשעזרה ליעקב לקבל את הברכות — ובזכותה נבנה עם ישראל. אביגיל הלכה "כנגד" בעלה נבל ומנעה מדוד לשפוך דם — והצילה את כולם. רות הלכה "כנגד" ההיגיון כשסירבה לעזוב את נעמי — ומשושלתה יצא דוד המלך.

זוגיות שכולה הסכמה היא זוגיות שכולה שקר. בן זוג טוב יודע מתי להיות "עזר" ומתי להיות "כנגדו" — וזה דורש אומץ, ובעיקר מודעות עצמית.

הרחבה: היחס הקסום: המדע מאחורי האיזון בזוגיות

ד"ר ג'ון גוטמן מאוניברסיטת וושינגטון חקר אלפי זוגות במשך 40 שנה ומצא שיכול לחזות גירושים בדיוק של 90%. הגילוי: זוגות מאושרים אינם אלה שלא רבים — אלא אלה ששומרים על יחס של 5:1. על כל אינטראקציה שלילית אחת, חמש חיוביות. "כנגדו" יכול להיות בריא — אם יש מספיק "עזר" לאזן. איזון זה מבטיח שחמלה, הומור והערכה יגברו על ביקורת וזלזול, גם בעת קונפליקטים. ליחס זה הוא קרא 'יחס הקסם'.

תרבות: שלוה פנימית: זלדה על השלמות שבאהבה

המשוררת זלדה כתבה כמה שירי אלמנות, בגעגוע לבעלה המנוח חיים. כך היא כתבה לחברתה על חיים, אהובה: "בחברתו הרגשתי מן שלוה כזאת, שלום פנימי שמעולם לא ידעתי בחברת אדם. כאילו כל מה שקרה ויקרה עמדו הוא הדבר הנכון שצריך להתרחש כי הכל שמש. כאילו אין בי דבר מיותר ולא בו. ולא בעולם." עם מותו ממחלה קשה לאחר עשרים שנות נישואין, ללא ילדים, כותבת זלדה:

כאשר היית פה / מבטך החום מגן עלי / ומחשבותינו נוגעות / פתע / כנף אל כנף. / כאשר היית עמדי / בתוך הדברים החולפים / היו הקירות בני-בית קשישים / שסיפרו מעשיות עתיקות / בערב / כאשר שתינו תה. עכשיו הקירות אינם מחסה / הם הסתגרו בשתיקתם / ולא ישגיחו בנפלי / עכשיו הקירות סיד ומלט / יסוד זר / חמר לא עונה, כמוות.