גשם: בין אשליית השליטה לברכת הענווה

מקור: הנבואה של המחרשה: כשעבודה הופכת לקסם

"בנס הקידמה הזה, המחרשה הייתה נביא האמת, הגורם המחולל... לא בכוח קסמים או כישוף... אלא שבזיעת אפיו... יכול האדם לשדל את השמיים להעניק את אוצרותיהם, טל ומטר... ובתמצית, הגשם בא בעקבות המחרשה."

"צ'ארלס דנה וילבר (Charles Dana Wilber), "The Great Valleys and Prairies of Nebraska and the Northwest", 1881:

ביאור: תיאוריה מסוכנת: המדע הפסאודו של המערב הפרוע

במאה ה-19, בעיצומה של ההתפשטות למערב ארה"ב, קודמה תיאוריה פסאודו-מדעית שטענה כי פעילות חקלאית משנה את האקלים. הטענה: שבירת הקרקע הקשה חושפת לחות, שמתאדה ויוצרת גשם. זו הייתה הצדקה מוסרית ו"מדעית" ליישוב המערב הצחיח. האדם, כך טענו, יכול להפוך מדבר לגן פורח באמצעות עבודה קשה ומוסר פרוטסטנטי.

דעה: מבראשית לאגן האבק: מי עובד למען מי?

התוצאה של האמונה הפרוטסטנטית הזו הייתה אסון. "אגן האבק" של שנות ה-30, שילוב של בצורת קשה עם מספר פרקטיקות חקלאיות לא תקינות במשך כמה עשורים, כגון חישוף הקרקע מעשבים לצורך חריש של שדות חיטה, ורעיית יתר, גרם לסחיפת קרקע חמורה באזור המישורים הגדולים, ולנדידה של מאות אלפי אמריקנים מהאזור. יש לומר כי את התיאוריה הזו לא המציאו במאה ה-19 ארה"ב, אלא בפרק ב' של ספר בראשית: "וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכׇל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח, כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה", דהיינו כי ללא עבודת האדם אין גשם ואין צמחיה, אולם ההבדל טמון בשאלה האם האדמה עובדת אצל האדם, או האדם עובד למען האדמה.

הרחבה: מאיצי לחות וכאוס: כשהאדם משחק אלוהים

הניסיונות לאלף את הגשם מעולם לא פסקו. ב-1915 שכרה עיריית סן דייגו אחד, צ'ארלס הטפילד, ממציא "מאיץ הלחות", כדי למלא את מאגרי המים הריקים. לאחר שהטפילד הפעיל את מאיץ הלחות שלו מעל סכר מורנה האזורי. במהרה הגיעו גשמי זעף שבמהרה הציפו את האזור והרסו את הסכרים, עד למותם של כ-20 איש. האם הטפילד היה מדען או מאחז עיניים, איננו יודעים, אולם האדם המודרני לכוד במעגל קסמים, הוא מנסה להנדס את השמיים (עד לא מזמן בזריעת עננים ביודיד הכסף), ומקבל בתמורה כאוס.

תרבות: אנשי הגשם: ברכה מהשוליים

שתי יצירות מוכרות קרויות 'אנשי הגשם'. אחת היא שירה המכשף של רחל שפירא, 'אנשי הגשם', אלו שחיים מתחת לגשרים, נסתרים ועלובים, אך הם אנשי החסד. השניה היא סרטו של בארי לוינסון, 'איש הגשם', שם דסטין הופמן משחק כאוטיסט, איש החי בשולי החברה בבית חולים פסיכיאטרי, והופך לגואל של אחיו (טום קרוז) שלא ידע על קיומו. הגשם משמש בשתי היצירות בשני תפקידים, כסמל לאלו שבשולי החברה, תחת מטריות, מכוסים במעילים, ומצד שני, הם אלו שיגישו חסד לנזקק, ממש כמו גשמי ברכה.