אסתטיקה: בין החוק האוניברסלי לעין המתבוננת

מקור: היופי שתלוי בנסיבות: המורכבות של החוויה האסתטית

אף על פי שחוקיה הכלליים של האמנות יסודם בנסיון בלבד ובהתבוננות ברגשות המשותפים לכל בני המין האנושי, אל לנו לדמות בנפשנו כי בכל מקרה ומקרה תימצא התאמה בין תחושותיהם של הבריות לבין חוקים אלה. להיפעלויות הנפש הדקות יותר, טבע רך וענוג, ועל מנת שיתנהלו בדייקנות וללא מאמץ יתר, נדרשת להם התלכדות של הרבה נסיבות נוחות. כאשר נערוך ניסוי ונבחן את כוחם של יופי או כיעור כלשהם, יהא עלינו לברור בקפידה מקום וזמן הולמים ולהביא את הדמיון למצב והלך רוח מתאימים. שלוות רוח מושלמת, ישוב הדעת ותשומת לב מספקת לאובייקט – אם יחסר ולו אחד מאלה, אזי יהיה הניסוי שלנו כושל. הזיקה שכונן הטבע בין הצורה לבין הרגש תיראה במקרה הטוב סתומה יותר ותידרש הקפדה יתירה על מנת להבחין בה ולהצביע עליה.

(דיויד יום, על אמת המידה של הטעם, הקיבוץ המאוחד 1984, עמ' 14)

ביאור: מדוע לא ניתן למדוד יופי במשוואות

הנסיון לתת ליופי כללים מתמטיים הוא חסר תועלת, בעיקר משום שלרגש יש חשיבות גדולה בשיפוט אסתטי. הזמן – ערב או בוקר, צהרים או לילה, המקום – בית או חוץ, הר או עמק, ישפיעו על תחושת היופי. הלך רוח – עצב או שמחה, קוצר רוח או שלווה, תשומת לב – פיזור נפש או ריכוז, רעש (בעין או באוזן) או שקט, ישנו לחלוטין כל חוויה אסתטית.

דעה: מיחס הזהב היווני ועד פילוסופיית קאנט

מאז ימי אוקלידס, אבי הגאומטריה, יווני בן המאות 3-4 לפנה"ס שחי באלכסנדריה, ועד ימינו אלה, נטוש ויכוח על משמעות היופי. היוונים חישבו את היופי לפי אמות מידה מתמטיות, כאשר 'יחס הזהב' (1.618) הוא המגלם את היופי, ע"י פרופורציות נכונות. האל, לדידם, הוא יפה, וכל מה שיפה הוא אלוהי. בעת החדשה הופך היופי לפקולטה בפני עצמה, שאין לה קשר למדע או לתיאולוגיה. היופי קשור לחושים ולתפיסות מוסריות, ולפיכך, טוען עמנואל קאנט, הפילוסוף הגרמני בן המאה ה-18, כי ככל שיש הסכמה חברתית רחבה לגבי היופי של אובייקטים שונים, כך היופי יוכל להיקרא אובייקטיבי (ביקורת כח השיפוט, 1790).

הרחבה: היופי בעיני המתבונן: מדע האופטיקה והסובייקטיביות

מדען אנגלי בשם צ'ארלס וויטסטון (1838) טבע את המשפט המפורסם: 'היופי הוא בעיני המתבונן'. וויטסטון לא התכוון כי הרגש הוא שהופך את היופי לסובייקטיבי, אלא מבנה העין. אדם פוזל, או מי שלוקה בראיית עומק, או שהוא בעל עין דומיננטית, יראה דברים שונים בציור, ולכן מדובר על מדדים אובייקטיביים שמייצרים סובייקטיביות. כמה חוקרים טוענים כי גדולי הציירים סבלו מלקויות בעיניים שאיפשרו להם לצייר באופן מופלא דווקא. (אתר האינטרנט מדע גדול, בקטנה – היופי בעיני המתבונן).

תרבות: מחלוקת הזקן בצה"ל: יופי, אחידות וזהות

בשנת 2015 התגלעה מחלוקת בין אגף כח אדם בצה"ל לבין חיילים רבים. הצבא החליט כי הזקן אסור בצבא, למעט סיבות רפואיות או דתיות, ובאופן חריג ביותר, ורבים מהחיילים והוריהם התנגדו ומחו ואף פנו לבג"צ, שאישר את החלטת הצבא. הזקן הגברי נחשב ליפה, ומעניק תחושה של בגרות, אחריות ועוצמה, ונשים נמשכות לגברים בעלי זקן. הזקן מייחד אנשים, ומחזק תחושה של אופי חזק, ולכן צבאות רבים המבקשים אחידות אוסרים גידול זקן, כאילו הוא אביזר נוי. לבסוף, בשנת 2025 הוסר האיסור לחלוטין, ויחד עימו גם לק לצפורני חיילות.