אמונה: הקפיצה אל תוך האבסורד

מקור: אביר האמונה: כשהמילים נגמרות

"אברהם אינו יכול לדבר, שכן הוא אינו יכול לומר את הדבר האחרון... שאותו הוא יודע: שזהו ניסיון... אלא אם כן יאמר: זהו ניסיון, וגם: אבסורד הוא שדרישה זו מוצגת לי... אביר האמונה מוותר על הכל ועם זאת מוצא את הכל מכוח האבסורד."

(סרן קירקגור, "חיל ורעדה" 1843)

ביאור: הפרדוקס של אברהם: להקריב ולשמור בו־זמנית

קירקגור, הפילוסוף הדני, מפרק את עקדת יצחק. אברהם הוא לא גיבור היסטורי (כמו אגממנון, או השופט יפתח, שמקריבים את בנותיהם למען הניצחון). אברהם הוא "אביר אמונה" כי הוא פועל מבלי להבין איזה 'רווח' יקבל, ולמען איזה הישג הוא מצווה להקריב את בנו. אברהם נמצא, אומר קירקגור, בתוך סתירה לוגית: הוא מאמין שעליו להקריב את יצחק, ובאותה נשימה מאמין שיצחק יחיה ויירש אותו. אמונה, לפי קירקגור, היא "השעיה של האתי" - הרגע שבו האדם מוכן לוותר על ההיגיון והמוסר האוניברסלי לטובת צו פרטי ואבסורדי, ועדיין להאמין שיש הגיון ומוסר.

דעה: מעבר להוכחה: האמונה כקפיצה אל הלא־ידוע

הניסיון להוכיח את נוכחותו של האלוהים בעולם (להבדיל מעצם הטענה על קיומו) ע"י לוגיקה הוא ניסיון עקר. גם אם אפשר היה, זו מתמטיקה, לא אמונה. אמונה מתחילה איפה שהשכל נגמר, לא רק אמונה באלוהים אלא גם אמון באדם או במציאות. כל מתן אמון הוא קפיצה מעבר להוכחה המדעית. מי שמחפש "הוכחות" הוא פחדן שרוצה ללכת על המים אבל מבקש לראות את היסודות מבטון למטה. המאמין האמיתי הוא זה שיודע שאין שום סיבה הגיונית להאמין, ובכל זאת קופץ את קפיצת האמונה. אמונה היא הנכונות לחיות בתוך המתח הבלתי אפשרי של הפרדוקס, בלי למצמץ ובלי לבקש עזרה מהמדע או מהכישוף.

הרחבה: החלל הפנוי: כשהשתיקה היא התשובה

רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן, ס"ד) מדבר על "החלל הפנוי" (אחד היסודות הפילוסופיים החשובים של האר"י הקדוש) - מקום שבו אלוהים צמצם את עצמו ואין בו כל התגלות. רבי נחמן טוען שישנן "קושיות" שאין עליהן תשובה, כי הן נובעות מהחלל הריק הזה. מי שמנסה לענות עליהן בשכל - נופל. הדרך היחידה להגיע לחלל הפנוי היא ע״י תפילה, וכדי לחצות את החלל עומדים בדומיה ובאמונה שמדלגת מעל השכל. זוהי המקבילה המיסטית ל"קפיצת האמונה" של קירקגור.

תרבות: הזר שבינינו: בדידות האמונה בעולם ההיגיון

בסרט "האיש שנפל מכוכב אחר" מגלם דיוויד בואי חייזר שמגיע לכדור הארץ ומנסה להציל את הכוכב שלו. הסרט מציג דמות שפועלת מתוך ידיעה פנימית מוחלטת, שזרה לחלוטין להיגיון האנושי הסובב אותה. הבדידות של המאמין שלא נכנע לצללים של המערה בה כולם שבויים, היא הטרגדיה והגדולה של האמונה.