אמונה: אין אדם ללא מזבח.

מקור: וואלאס והאשליה של חיים בלי אמונה

"בשוּחות אין אתאיסטים? זו קלישאה... האמת היא שבעולם היום-יומי אין אתאיסטים. אין דבר כזה 'לא לסגוד'. כולם סוגדים. הברירה היחידה שיש לנו היא למה לסגוד. והסיבה המשכנעת לבחור באלוהים... היא שכל דבר אחר שתסגוד לו - יאכל אותך בחיים. אם תסגוד לכסף וחפצים - לעולם לא יהיה לך מספיק... אם תסגוד לגופך וליופי - תרגיש תמיד מכוער."

(דייוויד פוסטר וואלאס, "אלו הם מים", נאום לקניון קולג', 2005)

ביאור: המוח המחווט לעבוד – למה אין אתאיסטים במציאות

ואלאס, סופר מבריק וחילוני, מפרק את האשליה שיש "חיים בלי אמונה". בנאומו, שנים אחדות לפני התאבדותו, טען וואלאס כי המוח האנושי מחווט לחפש משמעות ולשרת ערך עליון. השאלה היא לא "האם להאמין", אלא במה להשקיע את האמונה הזו. ברירת המחדל האנושית היא לסגוד לאגו, לכוח, לכסף. אמונה רוחנית היא האקט המודע היחיד של יציאה מהכלא של העצמי.

דעה: האתאיסט הקנאי והסכנות שבכל אמונה עיוורת

האתאיסט הקיצוני הוא לעיתים קרובות המאמין הכי קנאי בחדר. הוא מאמין במקריות, הוא מאמין בחומר, והוא מאמין באינטלקט המוגבל שלו.

כמובן שקשה מאוד לחיות בריק ערכי. אם לא ייכנס לריק ערך נשגב, בין אם זה אדם או אלוהים, ייכנסו לשם מותגים ומרדף סטטוס. הבחירה באמונה באל (או בערך גדול אחר) איננה "פרימיטיביות", היא אקט של דיוק הנפש. אך יש לזכור כי כל אמונה בין אם באלוהים או בבני אדם, עשויה בעצמה להיות דיקטטורה, להוסיף שנאה ולתת משמעות חלולה, המונית, אמונה שמאשרת כל גחמה ורוע, בשם מה שמעל ההגיון. אין די באמונה, ללא ביקורת עצמית, לב טוב, וענווה.

הרחבה: עבד ה' הוא לבד חופשי – החירות שבעול הנכון

רבי יהודה הלוי טבע את המטבע: "עבדי הזמן - עבדי עבדים הם; עבד ה' - הוא לבד חופשי". הרעיון זהה לזה של ואלאס: החירות היא לא היעדר עול (כי זה בלתי אפשרי), אלא בחירה בעול הנכון. מי שלא עובד את האינסוף, משתעבד בהכרח למתכלה (לגוף, לזמן, לחברה).

תרבות: בוב דילן והשיר שהרס את אשליית הנייטרליות

השיר "Serve Somebody" של בוב דילן. דילן שר בפשטות אכזרית: לא משנה אם אתה שגריר, מתאגרף או עשיר, "אתה חייב לשרת מישהו". השיר הוא מניפסט נגד האשליה הליברלית של הנייטרליות. אתה בוחר צד, גם כשאתה לא בוחר.