אופנה: כיצד שינויי הבגדים שינו את העולם

מקור: אפלטון נגד החידוש: מדוע השינוי מסוכן למדינה

כאשר חלים שינויים וחידושים תכופים (במשחקי הילדים), והדברים לעולם אינם נשארים חביבים עליהם לאורך זמן, הרי שלא מתגבש אצלם קנה מידה מוסכם לקבוע מה יפה ומה אינו יפה.

אמנם, מי שממציא ומפיץ חידוש החורג מן המקובל - בצורה, בצבע וכיוצא באלה - זוכה בדרך כלל לכבוד רב; אך אנו נטען בצדק שאדם זה מזיק למדינה, שכן מבלי משים הוא גורם לצעירים לזלזל בישן ובמוכר.

אין לייבא לבונה וקטורות זרות אחרות המיועדות לפולחן האלים, וכן ארגמן וצבעים שארצנו אינה מפיקה בעצמה, או כל חומר גלם תעשייתי שמקורו בחוץ־לארץ ואפשר להסתדר בלעדיו. כמו כן, איש לא יוציא מן הארץ דבר שהיא זקוקה לו לקיומה.

(אפלטון, החוקים חלק 7, 797; חלק 8, 847)

ביאור: שמרנות הבגד כשומר המסורת והיציבות

אפלטון מזהיר מפני מצב שבו אנשים מכבדים את מי שממציא כל הזמן צורות חדשות, צבעים וכלים חדשים. זהו קלקול ההרגלים והמסורת, דבר העלול לערער את היציבות הפוליטית. הבגד השמרני משמר את יראת הכבוד ואת המסורת העתיקה, ומונע מהצעירים לצאת מהתלם.

דעה: האופנה כמנוע של הנאורות והעת החדשה

רק במאה ה-14 החלה התעוררות האופנה, ועד המאה ה-19, אז הגיעו גם מעצבי האופנה. אין ספק כי האופנה הייתה אחד ממנועי המעבר לעת החדשה, לעולם של שינוי, צבע ואופי. וכמו שאכן חשש אפלטון, יחד עם שינויי האופנה שונו המנהגים, האמונות, הטקסים, ותפיסת הגוף. המהפכה התעשייתית החלה בייצור טקסטיל לתעשיית האופנה, תעשיה שהביאה לתובנה כי השינוי הוא הדבר הקבוע, ויש להוציא את הישן מפני החדש. כך למעשה, הנאורות נולדה מן האופנה.

הרחבה: כיצד האופנה האירופית הפילה את צפת העיר קודש

בתחילת המאה ה-16 הפכה צפת לעיר קודש יהודית, לאחר קריאת העות'מאניים ליהודים להתיישב בה. כלכלת עיר המקובלים התבססה בעיקר על ייצור צמר ובדים, תעשיה שהגיעה ממגורשי ספרד שהגיעו לעיר. העיר שגשגה, עד שבסוף המאה החלו באנגליה לייצר בדים בשיטות יצור מתקדמות, שהטרימו את המהפכה התעשייתית, אירוע שגרם לעיר לרדת מתור הזהב שלה. האופנה ניצחה את לומדי התורה באחת מערי הקודש של ארץ ישראל.

תרבות: היופי היווני: בין הפילוסופיה לפסל העירום

לעומת הפילוסופיה היוונית, התרבות ההלניסטית ראתה דווקא בגוף אידיאל של יופי והרמוניה. הקמת הגימנסיון (Gymnasion) שפירושו 'עירום', נועדה לפאר את הגוף האנושי הספורטיבי כפסגת האנושיות. הספורטאים היווניים התאמנו בעירום, הפיסול הציג את הגוף הגברי והנשי בעירום, ובאולימפיאדה התחרו בעירום, הגברים באולימפיאדת הגברים, גם לעיני נשים רווקות, והנשים במשחקי הנשים, ורק לעיני נשים. הנה אחד הפסלים המפורסמים של האולימפיאדה עד היום.